טיול בצפון מערב ארצות הברית הוא טיול נהדר, מגוון, קל ודי נוח. וושינגטון היא מדינה יפיפיה, ירוקה עם מלא מקורות מים ועם שני שמורות מהיפות בארצות הברית, לצידם העיר סיאטל המגניבה יוצרים פשוט טיול נהדר. אנחנו ממליצים לשלב את וושינגטון בכל מסע בארצות הברית וגם לשקול בחיוב גדול להגיע לכאן רק בשביל המדינה הזו, טיול פה של שבועיים או לגמרי אפשר לשלב טיול בצפון מערב ארצות הברית של וושינגטון ואורגון כחלק מחופשת קיץ ארוכה. מסלול שכזה יתחיל בסיאטל יעבור בהר ריינייר משם דרומה לאורגון להר הוד וקרייטר לייק דרך יערות הרדווד של צפון קליפורניה וחזרה דרך קו החוף העוצמתי של אורגון לפארק אולימפיק וחזרה לסיאטל- מסלול פשוט נהדר!
![](https://static.wixstatic.com/media/e58d1a_fac3f7c6ac874c7699ae8948bb26b60f~mv2.jpg/v1/fill/w_147,h_196,al_c,q_80,usm_0.66_1.00_0.01,blur_2,enc_avif,quality_auto/e58d1a_fac3f7c6ac874c7699ae8948bb26b60f~mv2.jpg)
סיאטל (Seattle):
סיאטל עיר מסקרנת ואנחנו מאוד אהבנו לשוטט בה. העיר יפה ונעימה ולכל שכונה יש אופי ומראה ייחודיי.
על קו המים אפשר למצוא את שוק פיק (Pike Place Market) בו יש אינספור מקומות לאכול ולשלל חנויות מסוגים שונים. אזור השוק שוקק חיים ומלא בבתי קפה ומסעדות מסביבו ובמיוחד בסופש המקום מלא באנשים, חוויה מאוד טובה ומעניינת.
מתחת לשוק נמצאים הרצפים וקו המים של סיאטל (Seattle Waterfront) שהם נהדרים לשיטוט.
על המזח נמצא גם האקווריום של סיאטל ( Seattle Aquarium) האקווריום נחמד אבל הביקור מאוד יקר, אנחנו העברנו פה חצי יום בנעימים אבל היינו כבר באקווריומים יותר טובים, לאור העלות הגבוהה אני לא בטוח שזה שווה את זה, האקווריום נחמד לא יותר.
במרכז העיר (Seattle Center) נמצא מגדל המחט המפורסם (Space Needle) שהוא הסמל של סיאטל ואפשר לעלות למעלה אם רוצים (אנחנו ויתרנו) באזור הזה יש גם את מוזיאון המדע ( Pacific Science Center), את גן הזכוכית (Chihuly Garden and Glass), את מוזיאון הילדים ואת מוזיאון הפופ, לכולם ביקורות מאוד טובות, אנחנו החלטנו שאנחנו הולכים על אטרקציה אחת ובחרנו באקווריום אבל היה נחמד מאוד לשוטט כאן בלי קשר ויש כאן גם גן נהדר וגינת משחקים, חוץ מזה יש רכבת עילית שנוסעת לכאן שהילדים מאוד נהנו ממנה.
שכונות מומלצות שאנחנו ביקרנו בהם הם Capitol Hill ורחוב ברודווי שלה בסופו פארק המתנדבים (Volunteer Park) הנפלא.
מדרום לקפיטל היל נמצא רחוב פיק שגם הוא לגמרי שווה ביקור ושיטוט בסופו של הרחוב ממזרח למערב מגיעים למרכז העסקים של סיאטל על מגדליו המרשמים והחיבור של שלושת אלו יחדיו בהליכה וקצת באוטובוסים מהווה יופי של יום היכרות עם העיר, ממליצים בחום ללכת כמה שיותר, העיר מגניבה ויפה.
אנחנו ישנו מחוץ לעיר והגענו כל יום בתחבורה ציבורית, התחבורה פה מאוד נוחה, יעילה וזולה.
שמורת אולימפיק (Olympic National Park)
השמורה ענקית וכוללת מגוון רחב מאוד של צורות טבע, מהרים ויערות דרך אגמים וקו חוף פראי. אנחנו ביקרנו כאן 4 ימים אבל אם אתם רוצים לראות את כל כולה, על כל אזוריה השונים אז 5-6 ימים הם זמן יותר הגיוני במיוחד לאור העובדה שהיום הראשון והאחרון כוללים גם נסיעה לא קצרה הלוך וחזור לאזור סיאטל.
האזור הראשון בביקור שלנו היא ליד העיירה Port Angeles בה ישנו. ממנה בנסיעה של כמה דקות מגיעים למרכז המבקרים (Olympic National Park Visitor Center) לקחנו חוברת ג’וניור ריינג’ר, קיבלנו קצת מידע ומפות ויצאנו לדרך במעלה דרך הוריקן ( Hurricane Ridge Rd) לאורך הדרך יש מספר נקודות עצירה יפות בהם אפשר לעצור ולהסתכל על הנוף. בסוף הדרך יש מרכז חניה גדול בו אפשר לראות נוף נהדר וגם לשוטט קצת באזור. אם יש לכם כוח להליכה צאו בשביל המוביל לגבעת הוריקן (Hurricane Hill Trail) השביל מאוד יפה והנוף מרשים , לקראת סופו יש עליה לא פשוטה בכלל, את העלייה עלינו לאט לאט עם הילדים והיה מאתגר, מוזמנים לעלות למעלה אבל אם אתם חוששים או עייפים אז לדעתי האישית הנוף מלפני העלייה הוא בהחלט מספק ואולי אף יפה יותר מהנוף הנשקף מלמעלה ככה שלא נראה לי כיעד חובה לטפס אבל כן הייתי יוצא לחלקו הראשון של השביל.
למחרת נסענו 20 דקות מערבה מפורט אנגלס ל- Lake Crescent- האגם יפיפה ולנו היה מזל והגענו לכאן ביום שמשי וחמים שאיפשר לנו גם להיכנס למים. לפני הביקור באגם יצאנו לשביל ל- Marymere Falls המפלים חמודים, אני יותר הערכתי את היער היפה שעוברים בו עד שמגיעים אליהם.
אנחנו עשינו סוג של מסלול מעגלי, התחלנו בתחנת הריינג’ר יצאנו לשביל המפלים ובדרך חזור חזרנו בדרך אחרת שהובילה אותנו ישירות לשפת האגם. מכאן לקראת ערב חזרנו חזרה לתחנת הריינג’ר דרך שביל מקסים שנקרא Moments in Time, השביל קסום, במיוחד בשעות סוף היום שמתחילה השקיעה ונוצר משהו אגדי כזה עם קרני השמש שבקושי חודרים את צמרות העצים.
האזור הבא הנמצא עוד מערבה ממש עד קצה היבשת הוא אזור החוף, ביום שהיינו אמורים להיות כאן ירד גשם אז פשוט דילגנו על כולו, כאן יש מספר חופים מומלצים: הצפוני ביותר הוא Cape Flattery לאחריו Shi Shi Beach ,ששמענו עליו דברים טובים ואז Rialto Beach – עליו תכננו והוא ממה שהבנתי מהריינג’רים הכי מרשים, לאחריו Second and Third Beach ואחרון ומהמפורסמים ביותר הוא Ruby Beach שגם בו תכננו לעצור.
בנוסף בין Shi Shi Beach ל Rialto Beach יש אגם שנקרא Ozette Lake אם אתם באזור ורוצים לחקור.
מעט דרומה מהעיירה Forks ממנה יוצאים ל- Rialto ולחוף השני והשלישי ולפני שמגיעים בנסיעה דרומה לחוף Ruby יש יציאה לכביש שנוסע מזרחה במעלה ההר לאחד האזורים הכי מפורסמים ויפים באולימפיק- Hoh Rain Forest הדרך לכאן ארוכה אבל בהחלט שווה את הנסיעה, השביל Hall of Mosses Trail הוא מרהיב ביותר ומאפשר הליכה קלה ונעימה ביער העוצמתי, מומלץ בחום. למטיבי לכת כאן נמצא השביל הרציני ביותר באולימפיק שנקרא Hoh River Trl זה שביל מאוד מאוד ארוך אבל מדובר בשביל הלוך וחזור ככה שלא חייבים ללכת עד סופו, אנחנו לא ניסינו את הצעידה כאן.
עוד דרומה מכאן נמצא אזור Quinault, כאן יש יער גשם נהדר והשביל Quinault Rain Forest Trail הוא מאוד מאוד מומלץ לדעתנו, היער פשוט מהפנט, הצמחייה נהדרת ויש המון פטריות בכל פינה. השביל הזה פחות מתוייר ומוכר מהקודם והוא אולי אף עולה עליו ביופיו, השביל קליל באמצע שלו מגיעים לפיצול שם אפשר לבחור בשביל הארוך יותר הנקרא Quinault LOOP אם רוצים. אנחנו הסתפקנו בקצר.
מכאן נסענו לאגם Quinault שהיה חביב מאוד, פחות יפה לטעמי מהאגם הראשון שהיינו בו, אבל כן שווה עצירה אם אתם כבר כאן. אנחנו נכנסנו דרך הלודג' ותכלס ישבנו בקו החוף הפרטי שלהם אבל לאף אחד לא היה אכפת ואף אחד לא אמר לנו כלום. יש בצד השני של האגם גם כמה שבילים למי שרוצה לחקור עוד את האזור.
סה"כ אולימפיק זה יופי של מקום לבקר בו גם למי שכמונו כבר ראה כל כך הרבה ובטח ובטח למי שמגיע רק לאזור הזה, הטבע יפיפה ועוצמתי. כן קחו בחשבון שיש כאן הרבה נסיעות ואין הרבה מקומות לישון בהם בטח לא מקומות זולים, שווה לתכנן מראש ולהתכונן להרבה שעות ברכב.
שמורת הר ריינייר (Mount Rainier National Park):
ללא שום צל של ספק מדובר באחד המקומות היפים והמפתיעים שיש לצפון ארצות הברית להציע, בניגוד לאחיו הגדולים בצפון כמו שמורת הרוקיס האמריקאי, גרנד טיטאן, ילוסטאון וגליישר, הר רייניר הוא פחות מוכר בקרב המבקר הישראלי אך מדובר בהחלט באחת השמורות היפות בארצות הברית.
השמורה כוללת שלושה אזורים שונים, לכל אחד מהם אופי וצורת טבע שונה ומאוד מאוד מומלץ לבקר בשלושתם:
סאנרייז-Sunrise – הצד הצפוני של השמורה ואולי הפחות נגיש גורם לחלק לדלג עליו אבל זו תהיה טעות, מדובר באזור יפיפה עם תצפיות נוף עוצמתיות ושונות מאלו שניתן לראות באזורים האחרים, הביקור כאן הוא קצת יותר דורשני כיוון שכנראה שתשנו בצד הדרומי או המערבי מה שאומר שתידרש נסיעה של שעה או אפילו שעה וחצי על מנת להגיע לכאן אבל אנחנו ממליצים בחום גדול לעשות זאת. למי שמגיע מסיאטל אז דווקא הגעה לאזור הזה תהיה מאוד נוחה ונגישה.
ביקור של יום אחד בהחלט יספיק ומומלץ, לבקר ב:
-תצפית- Sunrise Point Lookout- בדרך מעלה למרכז המבקרים עצרו בנקודת התצפית הנהדרת לנוף עוצר נשימה, אולי נקודת הנוף היפה ביותר בכל רייניר.
-מרכז המבקרים- Sunrise Visitor Center- בשביל ללמוד קצת על המקום, על השבילים ואם עוד לא לקחתם וזה היום הראשון שלכם בשמורה אז לקחת חוברת ג'וניור ריינג'ר.
-שביל - Sunrise Rim Trail - -אם הזמן בשנה מאפשר זאת צעדו בשביל ה-רים המעגלי, השביל נהדר ויחשוף אתכם לנופים ההררים הנהדרים של סאנרייז.
-שביל - Frozen Lake Trail - אם עקב השלג חלק משביל ה-רים סגור לכו בשביל האגם הקפוא שזה בעצם החלק הראשון של שביל ה-רים, לכו עד האגם וחזרו חזרה באותה הדרך, האגם עצמו לא מרשים יותר מידי, זוהי הדרך שהיא יפה ועוצמתית.
- שביל- Shadow Lakes Trail- אם נשאר לכם עוד כוח אחרי שביל האגם הקפוא צאו בשביל שהולך הלוך חזור לאגם הצל, כך תראו בעצם גם את צידו השני של שביל ה-רים שהוא בעצם שביל מעגלי שעובר בין שני האגמים כאשר בחלק מעונות השנה הדרך שמחברת בניהם היא הדרך שנסגרת בעקבות השלגים.
אם אתם מטיבי לכת יש עוד מספר שבילים מעניינים ששווה להכיר באזור, תתייעצו עם הריינג'רים במרכז המבקרים וקחו בחשבון שאזור זה שהוא גבוה וקרוב לפסגות לכן יש בו לא מעט שבילים שיכולים להיות סגורים גם בחודש יולי.
בדרך לסאנרייז ואם אתם מגיעים מדרום אפשר לעצור בדרך ב:
-אגם- Tipsoo Lake- אגם קטן וחמוד שביחס לאגמים הרבים שיש באזור לא מרשים יותר מידי, אבל אם תלכו בשביל שמקיף אותו אז בדיוק בנקודת האמצע יש השתקפות נהדרת של הר רייניר, אנחנו ישבנו שם לכריכים של בוקר שבעצם חילקו לנו את הנסיעה הארוכה עם הילדים לשניים, היה נחמד מאוד, אם אתם מחפשים עצירה זה אופציה טובה.
-שביל- Naches Peak Loop Trail- כשאנחנו היינו השביל היה עמוס בשלג והחלטנו לא ללכת על זה עם הילדים, זה נחשב מסלול מאוד יפה ומומלץ ונקודת ההתחלה שלו ממש צמודה לאגם טיפסו.
אזור Ohanapecosh – האזור השני ברייניר נמצא מדרום לסאנרייז ובעצם מחבר בינו לבין פארדייס. האזור הזה הוא לא בגובה, הוא מאוד מיוער ובמרכזו עובר נחל עוצמתי ויפה.
אנחנו ממליצים בחום גדול לבלות כאן יום או חצי יום לפחות, השביל המפורסם באזור הזה הוא- Grove of the Patriarchs- אבל השביל סגור בגלל שהצפה העיפה את הגשר והשיפוץ פה אמור לקחת מספר שנים, אבל שזה לא יגרום לכם לוותר, אנחנו צעדנו בשביל למפלי הסילבר- Silver Falls- והיה טיול פשוט נהדר, המפלים חמודים מאוד אבל היער, היער הוא נפלא, ממש יער פיות ואחד הטיולים הכיפים שעשינו עם הילדים במסע, מומלץ בחום גדול. בתחילת המסלול (וגם בסופו זה מסלול מעגלי) יש גישה לנהר שאפשר לרדת לשבת לצידו וגם להיכנס מעט למים, רק שימו לב העוצמות פה רציניות.
ההמלצה שלנו היא ללכת בשביל היוצא ממרכז המבקרים הנקרא - Silver Falls Loop East Trail בשביל לחוות את היער הנהדר, אך אם אתם קצרים בזמן או לא מרבים בהליכות אז אפשר להגיע רק למפלים בשביל קצר הרבה יותר היוצא מהכביש הנמצא ממש לצידם.
פארדייס-Paradise – זהו האזור המרכזי, הגדול ביותר וגם המתוייר ביותר של רייניר ושווה להשקיע כאן לפחות יומיים אם לא יותר.
-מרכז המקרים Henry M. Jackson Memorial Visitor Center- הוא פשוט נהדר ונמצא במקום יפיפה, החנייה פה מאוד גדולה אבל מאוד מאוד עמוסה וחשוב מאוד להגיע מוקדם, קחו בחשבון שיש גם נסיעה ארוכה לא משנה איפה אתם ישנים וגם תור בכניסה ככה שמוקדם הפעם זה באמת מוקדם.
-שביל- Paradise Skyline Trail- אולי גולת הכותרת של אזור פרדייס ובכלל של המסע בחלק זה, מדובר בשביל העולה מעלה לכיוון הר רייניר ומספק נופים יוצאים מן הכלל, זהו ללא ספק אחד השביל היפים והמרגשים שעשינו לאורך כל המסע, מה שכן מדובר בשביל שאינו פשוט בכלל, יש פה עלייה רצינית ורמת הקושי היא גדולה אם או בלי קשר למרבדי השלג שיש לאורך הדרך, אנחנו החלטנו לא לעשות את השביל עם הילדים ויעל ואני הגענו כל אחד ביום אחר לבד לעשות את ההליכה שלקחה 4-5 שעות, מומלץ בחום גדול!
ביום שהיינו עם הילדים במרכז המבקרים הלכנו שני שבילים קצרים שיוצאים ממנו:
-מפלי Myrtle Falls – שזה בעצם החלק המסיים את שביל הסקיליין, המפלים חמודים ואפשר לראות את ההר טיפה יותר מקרוב אבל לא תקבלו פה חשיפה לנופים הנהדרים של שביל הסקיילין.
-שביל Nisqually Vista Trail- עוד שביל חמוד שנותן מבט מסויים לכיוון ההר אבל שוב זה לא אותו דבר, בדיעבד לא הייתי עושה את השבילים האלו, כן הייתי מבקר עם הילדים במרכז המבקרים ואז יורד למטה אלא אם כן אתם מוכנים לעשות איתם את מסע הסקיילין כלפי מעלה, זה אפשרי אבל תשקלו בכובד ראש.
-מפלי Narada Falls - מפלים עוצמתיים ומאוד יפים שאסור לפספס בביקור כאן, אפשר להגיע עד מגרש החניה לצפות בהם מלמעלה ואז לרדת שתי דקות במדרגות לצפייה מזווית הרבה יותר טובה וגם להירטב קצת שזה תמיד נחמד. אם יש לכם כוחות אנחנו ממליצים להגיע לכאן דרך המסלול שחותך את הכביש או דרך המסלול הארוך היוצא מ- Reflection Lake שזו אופציה נהדרת אם אתם פה עם חברים ואז אפשר להחנות רכב אחד באגם ורכב אחד במפל ופשוט ללכת מהאגם בירידה לכיוון המפל, אם לא ההליכה הלוך חזור יכולה בהחלט להיות ארוכה ולא סימפטית, נסו לפחות להתחיל בנקודה בה הכביש נפגש בפעם האחרונה עם השביל לכיוון המפלים, בגוגל נקרא -46.77821, -121.7390 – זה יספק הליכה נעימה ותוכלו להתרשם מעוצמת הנהר והמפלים אשר מקדימים את מפלי נאראדה הגדולים בהם כולם עוצרים, זה בהחלט שווה את זה.
- אגם-Snow Lake- האגם יפיפייה וזה שביל הליכה שבהחלט שווה לעשות, יש עליות וירידות וזה שביל לא קל אבל אגם השלג בהחלט שווה את ההליכה, אפשר להגיע למים משני הצדדים והכניסה אליה היא גם נהדרת אם כי המים קרים מאוד, בדרך יש עוד אגם שלא התרשמנו ממנו והוא לא נגיש מספיק לישיבה או כניסה למים- Bench Lake.
אם מגיעים לפרדייס ממערב הרבה אנשים עוצרים גם ב- Christine Falls- שהם ממש על הכביש וגם שמעתי טובות על שביל בצד הזה הנקרא- Trail of the Shadows.
איפה ישנים ?
אנחנו חילקנו את הביקור כאן לשני קאמפים שונים ובכל אחד מהם היינו 4 ימים.
מדרום לפרדייס ישנו ב- Cascade Peaks שהוא קאמפ סביר וגדול בשטח מיוער, הקאמפ לא הכי מסודר אבל הוא מספיק גדול בשביל להגיע אליו ברגע האחרון וכן יש כאן חיבורים. שאנחנו היינו פה היה סוף השבוע של fourth of July והמקום היה מפוצץ בקטע אחר. ישנו במקומות הרבה יותר טובים, נוחים ונעימים אבל זה בהחלט מקום טוב מבחינת המיקום והעלות לביקור שלכם ברייניר במיוחד אם אתם רוצים להגיע גם לאזורים האחרים ולא רק לפרדייס, אנחנו בעצם בכל יום נסענו לאזור אחר, יום אחד היינו בסאנרייז, יום אחד ב- Ohanapecosh וימים בפרדייס.
מכאן עברנו ל- Alder Lake Main Campground שהיה קאמפ פשוט נהדר, במרחק הליכה של דקה מהחוף של האגם ובילנו פה 4 ימים מאוד מאוד טובים, כאשר יום אחד יעל ויום אחד אני חזרנו לפרדייס בשביל לעשות את שביל הסקיליין.
לשוינגטון נכנסנו ממזרח מאיידהו, אם גם אתם מגיעים לכאן מהאזור אנחנו ממליצים בחום לעשות לילה במבשלת הבירה- Iron Horse Brewery - Worldwide HQ- דרך הרווסט הוסט, ממש יופי של מקום לעצור בו, אוכל טוב ובירות נהדרות.
בדרך דרומה לאורגון עצרנו בעוד הרווסט הוסט ב- Columbia Gorge Vintners- עוד ביקור נהדר, כאן מעבר ללילה והיינות שהם מוכרים יש קטיף של פטל בעונה וזו הייתה חוויה אדירה בשבילנו ובשביל הילדים וגם יצאנו עם כמות פטל לא הגיונית במחיר מצחיק ביותר.
כל הנקודות המוזכרות בבלוגים של מערב ארצות הברית מופיעות בקישור גוגל כאן: https://maps.app.goo.gl/jPtjtgDnDhXasbqb9
כל השבילים המוזכרים בוושינגטון ואורגון מופיעים כאן בקישור לאול טרייל: https://www.alltrails.com/lists/list-2bba9f4-3?sh=2ktbav