מאז ומתמיד רצינו לטייל במרכז אמריקה ומכיוון שישראלים מקבלים אשרת שהייה של עד 6 חודשים בארצות הברית ידענו שבמהלך המסע בארצות הברית נצטרך לצאת ולהיכנס חזרה ובכך לאפס את אשרת הכניסה. מרכז אמריקה נראתה כפתרון טבעי ונהדר וכך תכננו מראש להעביר את חודשי החורף הקרים של ינואר, פברואר ומרץ במדינות מרכז אמריקה החמות. את הקרוואן והרכב השארנו ביוסטון ועלינו על מטוס בכיוון אחד לקנקון.
ביקרנו חודש במקסיקו, חודש וחצי בגואטמלה ושבועיים בבליז ואנחנו ממליצים בחום על ביקור לתקופה ממושכת כחלק מהמסע בארצות הברית, יש משהו בשבירת השגרה והשינוי שמגיע עם המעבר מהחיים בקרוואן לחיים כתרמילאים במרכז אמריקה שמוסיף כל כך הרבה חוויות למסע, השינוי בנופים, בתרבויות, באוכל וגם באורך חיים, אנחנו שזזנו כל 4-5-6 ימים מקאמפ לקאמפ מצאנו פה מקומות רבים לשהייה ארוכה יותר של 10 ימים, שבועיים ושלושה שבועות מה שהוסיף הרבה אנרגיה והגיע בול כתקופת רגיעה ורענון במסע שלנו.
מקסיקו:
שמענו שבכניסה למקסיקו צריך להציג כרטיס יציאה אז עשינו כרטיס פיקטיבי בעזרת סוכנת נסיעות שאנחנו מכירים מהארץ, בחרנו את תאריך היציאה לסוף פברואר, בפועל לא היה בזה צורך ואף אחד לא שאל אותנו כלום. שמענו גם שצריך לבוא מסודרים עם העתקים של כל המלונות בהם נישן לאורך התקופה ולהראות את זה בכניסה, גם את זה לא דרשו מאיתנו, רק שאלו לכמה זמן הגענו ובזה נגמר העניין. יכול להיות בגלל ההרכב המשפחתי שלנו עם ילדים קטנים, העובדה שהגענו דרך ארצות הברית או אולי סתם נפלנו על איש ביקורת גבולות חביב.
במקסיקו בילנו את רוב זמננו במדינת קינטנה רו הממוקמת בדרום- מזרח מקסיקו, במזרחו של חצי האי יוקטן ועל שפתו של הים הקריבי. אין ספק שזהו האזור המתוייר ביותר במקסיקו מה שהופך אותו ליקר בצורה בלתי רגילה ולעמוס מאוד בתיירים. באיזה שהוא מקום החלום על מקסיקו והים הקריבי הוביל אותנו לכאן למרות שרבים המליצו לוותר על האזור ולהתמקם דווקא על קו החוף המערבי בצידה השני של מקסיקו, אנחנו שרצינו כבר שנים לבקר בים הקריבי לא הקשבנו וחווינו בהחלט את מה שהזהירו אותנו ממנו, יקר, עמוס, לא אותנטי וכל הסופרלטיבים, בסופו של דבר ועם יד על הלב די התאכזבנו מהאזור בו בילנו שלושה שבועות.
נחתנו בקנקנון בה עשינו לילה אחד ומשם נסענו ישירות לאי הולבוש (Holbox) בו היינו 10 ימים. באי הולבוש יש אווירה די טובה ומגניבה, באי אין בעצם רחובות סלולים אלא רק חול מה שיוצר חוויה מיוחדת ואין ספק שיש לאי המון פוטנציאל. מצד שני יורד בו די הרבה גשם וכשמשלבים את זה עם העובדה שכל הרחובות הם חול ושאין כביש סלול או מדרכה וגם אין תשתית אמיתית לניקוז מים נוצר מצב שכל האי די מוצף ואולי ההליכה בבוץ בין השלוליות מצחיקה וחמודה ביום הראשון אבל אחרי כמה ימים זה כבר לא נעים בכלל. חוץ מזה אחרי כמה ימים חטפנו דגני וסבלנו רבות מחולשה,כאבי ראש ושרירים, פריחה וכל מה שנוסף לזה, במקביל עדיין היינו צריכים לתפקד כהורים לשני הקטנים שלנו מה שיצר חוויה כללית לא נעימה מהאי.
קצת על האי- רצועות החוף בהולבוש יפה וארוכה והמים בצבעים נהדרים אבל אין עצים ואין צל בכלל, הישיבה בצל מתאפשרת רק במסעדות הרבות שהשתלטו על החופים וכרוכה בעלויות גבוהות מאוד, באופן כללי אכילה ושתיה באי ברמת חיים נורמלית תהיה די יקרה, המחירים מאוד גבוהים.
מהולבוש נסענו חזרה לקנקון (Cancun) שם בילנו שלושה ימים וביקרנו בחופים היותר מוכרים (Caracol, Langosta, Delfines), הכי התרשמנו מ Playa Delfines שהוא מאוד עוצמתי והמים צבועים בכחול עמוק בקטע אחר, החוף הזה הוא מאוד מיוחד ושונה מחופים אחרים שראינו ברחבי העולם. בגדול אין ספק שקנקון מאוד מאוד תיירותית ויקרה, אולי המקום היקר והתיירותי ביותר במקסיקו ואפשר בהחלט לדלג עליה.
קנקון משמשת כנקודה המרכזית לנסיעות באזור, תחנת האוטובוסים המרכזית -ADO Terminal Centro היא תחנה גדולה ונוחה וממנה ניתן להגיע לכל מקום, קרוב ורחוק, האוטובוסים די טובים ובעיקרון לא צריך לשלם כרטיס על הילדים הקטנים, בחלק מהמקרים עשינו את זה כי רצינו לוודא שיהיה להם כיסאות, במקומות אחרים, בנסיעות פחות מרכזיות ויתרנו על זה כי הנחנו שהאוטובוסים לא יהיו מלאים ויצא לנו טוב, אבל זה הימור. אפשר לקנות את הכרטיסים מראש באינטרנט אנחנו הלכנו על קנייה במקום, אם גם אתם עושים זאת תנו לכם לפחות חצי שעה לפני שהאוטובוס יוצא כי יש תור יחסית רציני לקניית הכרטיסים ואפשר לפספס אוטובסים בקלות ואז תצטרכו להמתין עוד שעה, קרה לנו פעם אחת וזה סתם מיותר ומעצבן.
מקנקון נסענו לאיסלה מוחרס (Isla Mujeres) , לקחנו את הסירה של חברת Ultramar והשייט היה בסדר גמור, המחירים לעומת זאת הם יקרים בצורה מרגיזה.
איסלה מוחרס הוא אי מאוד יפה ונעים, גם הרחובות מהממים וגם החוף והים עצמו, היינו פה 4 ימים והיה ממש אחלה אבל לא יותר, שמעתי רבות על האי והגעתי עם מלא ציפיות, האי מקסים אבל לא תאם את הבילד אפ שהיה לי בראש, הים בחוף הצפוני בהחלט יפה מאוד כמו שמספרים, הצבעים של המים באמת מהממים אבל הנוף באופק הוא לא של ים כחול ועמוק אלא של מגדלי העיר קנקון שממש רואים אותם ולי אישית זה הוריד, הייתי בחופים הרבה יותר יפים בחיי.
באיסלה מוחרס אני ויעל עשינו גם טיול שנרקול עם קבוצה דרך חברת Island Adventures Mexico , האזור ידוע כאזור עם עולם ים פורה ובאמת היה מאוד יפה והטיול היה ברמה מאוד גבוהה. אני לא בטוח אם יש הבדל בין הטיולים שמוציאים החברות השונות באי, זה היה נראה שכולם עושים אותו דבר, אנחנו בחרנו בחברה הזו כי היה לה ציון גבוה בגוגל וכשעשינו סקר שוק בין 3-4 חברות שונות הם נתנו את המחיר הזול ביותר.
מהאי לקחנו את הסירה חזרה לקנקון ומכאן באוטובוס לעיר ויאדוליד (Valladolid) שהיא לא נמצאת על חופו של הים הקריבי ואינה חלק מקינטנה רו. העיר הפתיעה אותנו מאוד לטובה, הגענו לכאן כנקודת יציאה לפירמידה המפורסמת של צ'יצ'ן איצה שהייתה אחלה אבל לא יותר, עשינו כאן סיור מודרך ולילדים היה קצת קשה להכיל את ההסברים ואת הסיור האיטי, הפירמידה באמת יפה וההיסטוריה מעניינית אבל לא קיבלנו איזה אפקט של ואווו כמו שציפינו, אולי בגלל כמות התיירים הגדולה במקום, אולי בגלל שהמקום משופץ ומלא ברוכלים ואולי סתם היינו ביום בו הילדים פחות זרמו. בדרך חזור לעיר עצרנו בסונטה הנהדרת Cenote Ik-Kil, המקום באמת מדהים ביופיו והמים נעימים וצלולים, מומלץ בחום גדול.
את הנסיעות כאן עשינו עם מיניבוס מקומי בקו שהוא די סדיר ונוסע הלוך חזור מהעיר לפירמידה עם אפשרות לעצירה בסונטה. בעיר ישנו במשך שתי לילות ובדיעבד אולי הייתי נשאר כאן עוד לילה אחד או שניים, יש עוד הרבה סונטות וטבע באזור והעיר עצמה מאוד יפה והרבה יותר נעימה ואוטנתית מהמקומות האחרים בהם ביקרנו בקינטנה רו. המדרחוב - Calz. de Los Frailes - יפיפה ומאוד מיוחד, בסופו מגיעים למבצר היפה - Convento de San Bernardino de Siena. במרכז העיר נמצאת הכנסייה היפה- Templo de San Servacio ובעיר עצמה יש גם את סוטנה זאכי- Cenote Zaci שהיא בהחלט פנינה יפה במרכז העירוני. חוץ מזה יש כאן אחלה של בתי קפה ומסעדות ולמרות שהמקום עדין מתוייר זה מורגש הרבה פחות לעומת קינטנה רו.
מכאן המשכנו דרומה חזרה לקו החוף הקריבי והתיישבנו בפלאיה דה כרמן (Playa del Carmen) לחמישה ימים. פלאיה היא אולי המקום הכי מרכזי ומתוייר לאורך רצועת החוף ומתחרה גדולה עם קנקון על התואר המפוקפק. במרכז העיר יש את השדרה החמישית המלאה בברים, מסעדות ובתי קפה והמקום מתוייר על סטרואידים כאשר התיירות האמריקאית ומאפייניה ממש נמצאים בכל פינה, למרות זאת פלאיה היא עדיין המקום המרכזי לטיולי כוכב באזור, היא יחסית יותר זולה משכנותיה בצפון ובדרום על קו החוף והיא סופר מרכזית ונוח להגיע ממנה לכל היעדים באזור. פרט ליום בו הגענו לפאליה עשינו בה עוד יום אחד של הסתובבות בעיר וביקור בחוף אזמרלדה (Esmeralda ) שהמליצו לנו עליו אבל היה מפוצץ באנשים מה שלא באמת אפשר לנו להנות ממנו. בשלושת הימים האחרים נסענו דרומה לטייל באזור קו החוף. לאורך כל הטיול השתמשנו בתחבורה הציבורית של פלאיה, במיניבוסים (קולקטיבו) השונים ובאוטובוסים המקומיים. יש כמובן המון אופציות לעשות כאן טיולים יומיים מאורגנים למקומות השונים או להשכיר אוטו, אין ספק שזה יעלה את הנוחות אבל לדעתנו אין באמת צורך, אפשר לחסוך את העלות הזו ולעשות הכל באופן עצמאי, זה גם מוסיף המון לחוויה, הנסיעות בקולקטיבו עם המקומים הם חוויה בלתי רגילה.
יש המון מה לראות באזור ואפשרויות רבות לביקור ומכיוון שהכל עולה מאוד יקר צריך לברור בחוכמה, אנחנו ניסינו בעיקר לגוון בין המקומות השונים וליצור עניין, Cenote Azul היא אחת הסונטות היותר מומלצות באזור, ב Akumal יש אפשרות לשיחה עם צבים, תכננו להיות פה אבל דילגנו בגלל שכשעברנו כאן בדרך היה מזג אוויר פחות נעים. ב- Aktun Chen יש סיור מערות מאוד יפה, Cenote Dos Ojos היא עוד מקום שהמליצו לנו להגיע אליו אבל לא הספקנו.
יום ביקור בטולום -Tulum הוא בגדר חובה, זה אולי היום שהכי נהננו בו באזור הקריבי של מקסיקו. את הבוקר פתחנו בביקור במקדשי טולום, סיור שעשינו באופן עצמאי, המקום מהמם ביופיו, המקדשים העתיקים לצד קו החוף יוצרים מפגש פשוט נהדר והסיור כאן הרגיש לנו יותר אותנטי מצין צין, מאוד נהננו! מכאן ירדנו למטה לקו החוף ועצרנו בשני חופים Playa Santa Fe ו- ,Paradise Beach , החופים מהממים וצבעי הים יוצאים מגדר הרגיל, זהו הים עליו חלמנו כשחשבנו על החוף הקריבי, פשוט מהמם, אחד החופים היפים ביותר שהיינו בהם אי פעם ומאוד מאוד מומלץ. בגדול יש עוד הרבה מקומות לבקר בסביבת טולום, גם בעיר עצמה וגם בסונטות באזור אבל פשוט לא יכולנו לעזוב את החוף הנפלא. באזור של פלאיה יש גם כמה פארקי מים מפורסמים ומומלצים אבל העלות שלהם כל כך יקרה שלמרות ששמענו טובות החלטנו לוותר.
אחרי שלושה שבועות עזבנו את קו החוף ועלינו על טיסה לסאן קריסטובל (San Cristobal de las Casas), הטיסה שהצלחנו למצוא דרך KAYAK (בה אנחנו משתמשים כבר מעל עשור למציאת טיסות זולות) הייתה במחיר מצויין, גם כי הזמנו יחסית מספיק זמן מראש וגם כי היינו סופר גמישים עם היום והשעות וככה הצלחנו למצוא טיסה בעלות של 50 דולר לאדם מהשדה בקנקון לשדה של טוקסלה גוטיארס (Tuxtla Gutierrez) שבמדינת ציאפס (Chiapas), השדה הקרוב ביותר לסאן קריסטובל.
כאמור היה נחמד בצד הקריבי של מקסיקו אבל לא קיבלנו את אפקט הוואו אליו ציפינו והביקור כאן לא עמד בציפיות שלנו ויצאנו די מאוכזבים, בדיעבד הייתי שוקל ברצינות לוותר על הצד הקריבי ולהשקיע את זמננו בצד המערבי- הפסיפי של מקסיקו או לחילופין להגיע לזמן הרבה יותר קצר לצד הקריבי, אולי שבוע, להשכיר אוטו ולעבור בין המקומות די במהירות, לראות, לחוות ולהמשיך הלאה, זה לדעתנו פחות מקום לעצור בו לתקופה ממושכת ובטח לא מקום שאפשר פשוט לשהות בו, להירגע ולנשום את החיים.
לעומת הצד הקריבי מאוד מאוד אהבנו את סאן קריסטובל, היינו כאן 10 ימים ומאוד נהננו מהעיר ומאזור הטבע הסובב אותה, כאן הרגשנו לראשונה את מקסיקו האמיתית, המחירים צנחו בצורה מטורפת והקולינריה של האזור הייתה פשוט מצויינת. אפשר בהחלט לעצור כאן לשהות ממושכת ולחיות כאן חודש ואולי אף יותר, העיר פשוט נהדרת והטבע מסביב יוצא מן הכלל.
לאורך התקופה כאן עשינו טיול מאורגן של יום אחד לקניון סומידרו (Sumidero Canyon) עם אחת החברות המקומיות, נראה שכולם עושות אותו הדבר ודי בחרנו באופן שרירותי, השייט היה נהדר והיום הזה מאוד מומלץ.
ביום אחר עשינו טיול מודרך עם יגיל (מהבית של יגיל) בכפרים Chamula ו- Zinacantán וביקרנו באחד הימים גם בפארק El Arcotete באופן עצמאי.
חוץ מזה שוטטנו שעות בעיר עצמה, ביקרנו בשלושת הכנסיות המפורסמות של העיר:
Templo de Nuestra Señora de Guadalupe / Templo de Santo Domingo de Guzmán / Catedral de San Cristóbal de las Casas שלושתן בהחלט שוות את הביקור.
יש בעיר גם FREE TOUR כמו שיש בהרבה ערים בעולם שמוסיף עוד הרבה ידע על המקום, יש שוק מקומי -Mercado de la Caridad y Santo Domingo והמון מסעדות מאוד טובות, אנחנו ממש ממליצים על שלוש שהיו ממש מעל השאר לדעתנו:
בית קפה מקומי עם ארוחות בוקר נהדרות- Srajevo Café Jardin.
מסעדה אינדונזית נהדרת שמגישה רק מנה אחת.- Casa Jasmine
מסעדה איטלקית מצויינת של איטלקי שעבר לגור פה- Trattoria Catanzaro
חוץ מזה יצאנו עם יגיל לעוד יום טיול שהוא ארגן, התחלנו בטיול במעלה המפלים המרשימים -Cascada El Chiflon שהיו מאוד מאוד יפים, בדרך למטה אפשר לרדת באומגה, אני עשיתי מקטע אחד איתו, יעל והילדים ויתרו והיה מעולה, מלא אדרנלין. בנוסף גם נכנסנו כולנו למים שהיו קרים אבל כיפים וצלולים מאוד וזה יופי של יום טיול מאוד מאוד מומלץ, אחרי זה נסענו לאתר מאיה שיגיל המליץ והוא פחות מתוייר Zona Arqueologica de Tenam Puente והיה באמת מיוחד ושונה מהאתרים המתויירים בהם ביקרנו, מה שכן הגענו די מאוחר לקראת 16:00 והמקום עוד שניה נסגר אז לא היה לנו הרבה זמן פה, מומלץ דווקא לעשות את זה הפוך ולהתחיל באתר המאיה ואז לעשות את המפל בכל מקרה היה יופי של יום מאוד מומלץ.
סיור אחר שיגיל מציע ושהוא מאוד מומלץ הוא נסיעה לכמה ימים ללאס נובאס, אנחנו החלטנו לוותר על הנסיעה אבל שמענו דברים מאוד טובים מחברים שלנו שהיו שם.
חוץ מזה תכננו במקור לנסוע לפלאנקה (Palenque) המפורסמת ומאוד חיכיתי לבקר כאן אבל כשהיינו בסאן קריסטובל הבנו שהנסיעה יכולה להגיע גם ל-8 שעות לכל צד ונוסעים הלוך ביום אחד וחזור למחרת וזה לא משהו שרצינו לגרור בו את הילדים.
האזור הזה של צ'יאפס מאוד יפה ואנחנו בהחלט ממליצים להגיע לכאן בביקור שלכם במקסיקו, הייתי בהחלט חוזר לכאן ואפשר לגמרי לשהות כאן לשהות שהיא יותר ארוכה.
חוץ מזה חשוב לציין שלוש מקומות באזור החוף המערבי שבמדינת Oaxaca ששמענו עליהם רבות אבל לא ביקרנו בהם והם אולי אפשרות חלופית טובה לחוף הקריבי לצד חיבור עם סאן קריסטובל, עיירת החוף- Puerto Escondido, העיר - Oaxaca, ועיירת החוף Mazunte.
גואטמלה:
בגואטמלה התאהבנו מהרגע הראשון, בילינו כאן 5 שבועות ופשוט לא רצינו ללכת, המדינה יפה, מעניינת, מלאה בטבע נהדר, אגמים, יערות, הרי געש ומקורות מים נהדרים לצד ערים יפות ועתיקות, אתרי מאיה, אווירה נהדרת ואנשים נעימים.
גואטמלה היא המדינה שהכי נהננו בה בביקור שלנו במרכז אמריקה ואחת המדינות שהכי אהבנו מבין המדינות הרבות שביקרנו בהם ברחבי העולם ואנחנו מאוד מאוד ממליצים להגיע לכאן ולא רק כטיול משולב במרכז אמריקה, גואטמלה בהחלט עומדת בפני עצמה ויכולה לספק טיול נהדר בטווחי זמן שונים של שבועיים, חודש, חודשיים וכו'
לגואטמלה הגענו במיניבוס מסאן קריסטובל שבמקסיקו, הנסיעה הייתה ארוכה ולא פשוטה עם המון סיבובים אבל צלחנו אותה בהצלחה והילדים עברו את הנסיעה הארוכה הראשונה שלהם בתחבורה ציבורית בהצלחה יתרה. התחנה הראשונה שלנו הייתה אגם אטיטלן.
אגם אטיטלן- Lago de Atitlan:
אחד מהמקומות הנהדרים שיש לגואטמלה להציע, האגם פשוט מרהיב ביופיו ומוקף בכפרים קטנים והרי געש מסביבו. לכל אחד מהכפרים יש אופי שונה ומיוחד וסיור בין הכפרים השונים ואפילו שהות בהם היא מומלצת ביותר.
פנחצ'ל- Panajachel - היא ה"עיר הגדולה" שליד האגם וזה כנראה יהיה המקום אליו תגיעו וממנו תצאו בביקור שלכם באגם אטיטלן, לא כולם עוצרים פה אבל אנחנו חושבים שהעיר בהחלט שווה יומיים או שלושה, יש לה מדרחוב נחמד, אינספור מסעדות טובות וגישה לתצפיות על האגם. מכאן גם יוצאים הסירות לכפרים השונים ויש כפרים שהגישה אליהם אפשרית רק עם מעבר בפנחצ'ל. שימו לב שיש כאן שני מעגנים, אתם צריכים את הצפוני יותר הנמצא בקצה העיירה, זה הנמצא בסופו של רחוב Calle del Embarcadero, מכאן יוצאות הסירות הנחשבות "תחבורה ציבורית" שהם היותר זולות כאשר מהמעגן השני יוצאות הסירות הפרטיות והיקרות יותר. בנוסף גם דעו שבעיקרון ילדים לא אמורים לשלם על הסירה אלא רק המבוגרים, אם לא תשאלו ופשוט תגידו שאתם צריכים כרטיס לשני מבוגרים לא יבקשו מכם לשלם על הילדים אשר יראו שהם עולים אתכם לסירה כן אולי תתבקשו שהילדים ישבו עליכם.
אם אתם כאן ומחפשים מקום טוב לאכול בו אנחנו מאוד ממליצים על Delhi 6 מסעדה הודית טעימה, היא גם נמצאת במיקום מצויין על Calle Santander המהווה את הרחוב הראשי והמדרחוב של העיירה המלאה בחנויות, ברים, מסעדות ובתי קפה. ליד פנחצא'ל יש פארק מאוד נחמד שנקרא Atitlan Nature Reserve במקום יש טיול מאוד יפה ביער על גשרי חבלים, יש פה אולם פרפרים ממש נהדר וגינת משחקים שווה ואפשר להעביר פה לפחות חצי יום ממש מוצלח, הילדים שלנו מאוד מאוד נהננו פה, לגמרי שווה את המאמץ.
מסביב לאגם כאמור יש מלא כפרים, נסו לבקר ולטייל בכמה שיותר, לכל אחד מהם יש אופי שונה וייחודיי, אנחנו בחרנו ב סאן חואן San Juan La Laguna כמקום השהות המרכזי שלנו והיינו כאן 10 ימים, אנחנו מאוד אהבנו את הכפר. הוא יותר קטן, ידוע ברחובות הציוריות והצבעוניות שלו אבל יש בו הרבה פחות מה לעשות מאחיו היותר גדולים סאן מרקוס וסאן פדרו וזה גם מה שאהבנו בו למעשה, הוא היה עבורנו יותר שקט ורגוע והרגשנו בו חוויה יותר אותנטית של "כפר על האגם". מאוד אהבנו לשוטט ברחובות הקטנים והצבעוניים, לשוטט בשדות ליד האגם וסתם להסתובב ולחקור, הייתה לנו גם דירה נהדרת כאן עם חצר גדולה והיה ממש יופי של שהות, הכפר צבעוני, האנשים ממש נחמדים והאגם יפיפה. מה שכן מבחינת אוכל יש פה פחות אופציות ובעיקר בישלנו לנו, כן יש מסעדה טובה על שפת האגם שנקראת Utz Food I Bar& Restaurante מולה יש מקום חמוד שמכין כל מיני מוצרי בריאות מדבש דבורים ויש גם סיור קצרצר המסביר על הדבורים השונות החיות באזור.
בסאן חואן יש גם שתי "אטרקציות" ששווה לעשות לצד הליכה ללא מטרה בסמטאות הנהדרות אם החלטתם לא לשהות פה ואתם רק מגיעים לביקור של יום אחד:
סדנת קקאו / שוקולד ב- Licor Marron Chocolate וטיפוס לתצפית- Mirador Kaqasiiwaan.
סאן פדרו-San Pedro La Laguna
סאן פדרו הוא הכפר היותר ישראלי והכפר היותר "חי" מבין הכפרים השונים, אם אתם מחפשים לעשות דברים, לאכול בחוץ ולהיות בקצב יותר גבוה זה מקום שהרבה יותר מתאים לכם מסאן חואן או מהכפרים האחרים, אנחנו ישנו כאן 4 ימים.
סאן פדרו הוא יותר גדול מהכפרים האחרים , ממש על גבול העיירה ופחות משרה אווירה של כפר. על שפת האגם יושבות מסעדות הבנויות אחת אחרי השנייה ממש על האגם וכמעט שאין גישה אליו ללא ישיבה במסעדה (ההפך הגמור מסאן חואן). המסעדות מגישות מלא אוכל ישראלי ותמצאו כאן הרבה עברית ברחוב וגם בית חב"ד גדול ובמיקום מאוד מרכזי. אחרי חצי שנה של מסע ללא ישראליות בכלל זה פגש אותנו ממש בטוב, גם החברה והשיח בעברית עם הישראלים שהיו כאן וגם ואולי בעיקר האוכל הישראלי הממש נהדר, הסביח של פיתה סביח היה אדיר וכמעט כל האוכל במסעדת סבבה היה מצויין ולא לדבר על הנוף של האגם הנשקף משניהם שהוא פשוט מרהיב. בצד השני של הכפר מסעדת הזולה גם מגישה אוכל מעולה, כאן יש גם הוסטל ומאחוריו בריכה קטנה וחמודה עם נוף מצויין לאגם ויופי של אווירה.
חוץ מזה יש כאן את החוף- Playa Publica שם אפשר להשכיר קיאקים וחסקה והיה אחלה של פעילות עבורנו ועבור הילדים. זו גם נקודה נהדרת לבהות באגם בלי סוף, יופי של מקום.
קצת יותר למעלה בכיכר המרכזית נמצאת הכנסיה - Parque La Puerta Hermosa ולצידה שוק מקומי וחמוד ובכלל גם כאן נחמד מאוד לשוטט בלי סיבה בסמטאות.
בסאן פדרו יש עוד המון מסעדות, דוכנים, בתי קפה ושות' זה גם מקום ממנו יוצאים הרבה סיורים וטיולי יום לכפרים ולטבע מסביב, אחד הטיולים היותר מפורסמים הוא טיפס ל- Indian Nose Viewpoint שלא עשינו בעצמנו אבל שמענו דברים מאוד טובים מאחרים.
בנוסף בסאן פדרו יש סוג של בריכות / מעיינות חמים שנקראים Los Termales ועוד שלל פעילויות שונות.
סאן מרקוס- San Marcos La Laguna
סאן מרקוס הוא הכפר היותר היפי-רוחני מבין הכפרים השונים. בכפר יש אינספור סדנאות, פסטיבילים וריטריטים שונים בשלל נושאים סביב עולם היוגה, התזונה, המוזיקה וגם טקסי קקאו ועוד. יש הרבה מאוד מקומות שמגיעים אליהם בעסקת הכול כלול של אירוח , ריטריט, אוכל וכו' לכל תקופת השהות. אנחנו היינו עם ילדים אז לא באמת חווינו את עולם הסאן מרקוס ורק ביקרנו פה במשך יומיים והאמת שהתחושה שהיתה לנו היא שזה מאוד ממוסחר ולא באמת קרוב למה שהמקום מתיימר להיות, העובדה שהמקום מוצף בצורה בלתי רגילה בכל כך הרבה פעילויות ושהעלויות כל כך גבוהות יוצר לדעתנו את ההפך הגמור ממה שאולי היה פה פעם, לנו זה הרגיש מאוד מסחרי ומאוד קפיטליסטי אבל שוב היינו רק אורחים לרגע ולא באמת נכנסו לעולם פה עד הסוף. אם אתם כן מגיעים להשתקע פה תהיו מוכנים למחירים גבוהים שלא אופיינים לגואטמלה.
בכל מקרה שווה להגיע לכאן ליום או יומיים לביקור, קודם כל כי יש פה אוכל טבעוני פשוט נהדר וסצינה של אוכל מיוחד ושונה ויותר מכך יש פה את המקום היחיד כנראה שאפשר להיכנס בו לאגם לטבילה. בקצה הכפר נמצא Reserva Natural Cerro Tzankujil שמורת טבע יפייפיה שהכניסה אליה אומנם עולה כסף אבל הטיול פה נעים והאגם כאן יפיפה. בחלקה העליון של השמורה יש תצפית נהדרת ובחלקה התחתון יש גישה טובה למים, זה מקום מצויין לבלות בו חצי יום חמים. חוץ מזה ואם אתם אמיצים מספיק יש כאן נקודה די גבוהה ממנה קופצים למים.
צונונה- Tzununa
זה כפר יותר קטן וחביב שאפשר לבקר כאן ולראות קצת אולי איך החיים היו נראים פעם באגם, יותר מהכל שווה להגיע לכאן בשביל המקום של דורון- Doron Yoga בחור ישראלי שבנה כאן מקום מרהיב ומעורר השראה אם היו לכם חלומות פעם להקים משהו בחו"ל. מעבר ליוגה יש פה יופי של מסעדה עם נוף נהדר וזה גם יופי של מקום להעביר בו חצי יום. כן חשוב לציין ששמענו על שודים שהתרחשו בכפר הזה אז אל תסתובבו לבד, בטח לא בחושך והיו עירניים.
חוץ מהכפרים האלו שמענו טובות גם על כפר סנטיגו ועל כפר סנטה קרוז אבל לא הספקנו להגיע אליהם ולחקור ממבט ראשון.
ככה או ככה אטיטלן הוא מקום נהדר להיות ולשהות בו, האגם משרה אווירה רגועה וכיפית, הרי הגעש הסובבים אותו יוצרים נוף עוצר נשימה והחיים בכפרים איטים ורגועים, יופי של חווייה.
אנטיגואה -Antigua:
אנטיגוה היא עיר עתיקה, שמורה ומהממת ביופיה, אנחנו הגענו לכאן ל-10 ימים בהם שוטטנו רבות ברחובות במרכז העיר, האדריכלות כאן היא מאוד יחודיית ויש המון בתי קפה ומסעדות לאורך השדרות הראשיות. אנטיגואה באמת מהממת ולא סתם הוכרזה על ידי ארגון אונסק״ו כאתר מורשת עולמית.
מאוד מומלץ סתם להסתובב ברחובות, מסביב ל- Parque La Merced - הכנסייה המרכזית יש חצר נחמדה והמון רוכלים, מכאן גם יוצא הרחוב הראשי- 5a Avenida Norte שהוא רחוב יפיפה, בתחילתו וממש בצמוד לכנסייה נמצאת חנות שמאוד מומלץ לבקר בה- Nim Po't שהיא כנראה החנות הגדולה ביותר באזור למוצרים מקומים ולידה קשת האבן היפיפיה- Arco de Santa Catalina. שווה לרדת ברחוב עד לכיכר המרכזית- Antigua Guatemala Central Park ובכלל לטייל בכל הרחובות הסובבים- 3a-7a, באזור הנמצא בין הכנסייה לכיכר המרכזית, האזור מהמם ומלא בבתי קפה ומסעדות נהדרות, האזור הזה הוא המרכז של אנטיגואה העתיקה.
אנחנו ישנו במרכז העיר במשך שבוע ולאחר מכן עברנו ל-3 ימים לאזור מחוץ לעיר הנקרא Santa Ana זה אזור חמוד ויותר זול אבל די מחוץ למרכז העניינים מה שכן ובמיוחד אם אתם מטיילים כאן עם ילדים קטנים שווה להגיע ל- Caoba Farms Restaurant- החווה מקסימה, המקום מאוד ירוק, יש כאן גינה קטנה וגם הפעלות לילדים מידי פעם, יש בית גידול לצמחים ופרפרים והמסעדה מאוד טעימה, בהחלט שווה חצי יום מזמנכם.
באנטיגואה יש גם בית חב״ד גדול אם אתם בעניין ומתגעגעים לארוחת חג או ארוחת שישי מסורתית וטעימה או סתם מחפשים נקודת מפגש עם אנשים אחרים שמדברים עברית. החברה פה גם עוזרים לעשות כל מיני סיורים וטרקים באזור אבל אנחנו לא יצאנו איתם אז לא יודעים להגיד מחוויה אישית.
מסעדת El Tenedor- שהינו כאן היה ליעל יום הולדת והלכנו לחגוג במסעדה הזו לה יש נוף מהמם ואוכל מאוד מאוד טעים, המחיר כאן הוא גבוה וזו מסעדה די יוקרתית, אם אתם כאן ורוצים להתפנק או לחגוג אנחנו מאוד מאוד ממליצים.
ֿחוץ מזה נסו למצוא Free Tour- זו עיר מאוד מעניינת ומיוחדת ומלאה בדברים נהדרים לראות ולחקור ואין על סיור עם מדריך מקומי. אנחנו ניסינו את זה בעבר עם הילדים ולמדנו שאין להם סבלנות ולכן יצאנו לסיור כזה כל אחד בנפרד, יעל יצאה בסיור הבוקר ואני בסיור הצהרים, שנינו עם אותו מדריך ואותה חברה שלצערי אני לא זוכר את שמה אבל סתם חיפשנו באינטנרט ושוב זה לא נראה לי כזה משנה איזה חברה מפעילה את זה, בסוף הדברים די דומים אבל צאו לסיור מאוד מאוד מומלץ.
תצפית - Cerro de La Cruz- תצפית מאוד יפה על העיר, אפשר להגיע גם ברגל אם ממש רוצים אבל מאוד נוח לקחת לכאן ובחזרה אובר, התצפית מאוד יפה ומאוד מומלץ להגיע לכאן באחד הימים.
מעבר לשהות בעיר, אנטיגואה היא נקודת המוצא לטרקים השונים בהרי הגעש המקיפים אותה.
אקטננגו- Acatenengo
טרק נהדר ומאתגר להר הגעש הגבוה מבין השלושה המקיפים את העיר. מפסגת ההר רואים את פסגת פואגו (Fuego) שהוא הר געש פעיל שמתפרץ כל כמה דקות. התצפית על פואגו ביום ובלילה פשוט נהדרת וזו חוויה בלתי רגילה.
הטרק כאן הוא מאתגר ולוקח יומיים, ביום הראשון מטפסים ללא הפסקה, עושים את הלילה בבקתות של החברות השונות המפעילות את הטרק שהם כמעט בשיא הגובה וישירות מול פואגו ובבוקר יורדים חזרה למטה.
הטיפוס הוא בהחלט אינטנסיבי ואנחנו לא ממליצים לעשות אותו עם ילדים, יעל ואני עשינו את הטרק בתורות, זה גם איפשר לנו לקחת חלק וגם נתן קצת זמן שקט לכל אחד לעצמו, להכיר אנשים חדשים ולשוחח עם מבוגרים מכל העולם, חוויה מאוד מומלצת.
קצת טיפים לטרק- יש מספר חברות שאפשר לצאת איתם, סה״כ הכל נראה לנו די דומה, אנחנו יצאנו עם CA Travelers שהיו לה ביקורות מאוד טובות ולדעתנו עשו עבודה מאוד טובה. בבוקר היציאה לטרק נוסעים כולם יחד למחסן של החברה שם מספקים את כל הציוד הנדרש, למעשה החברה מספקת הכל אפילו תיק ונעלים למי שצריך. בפסגת ההר מאוד קר אז די מעמיסים בבגדים חמים, מים וציוד , נסו לקחת רק מה שאתם באמת צריכים כי את הציוד צריך לקחת על הגב, יעל יצאה ראשונה ואני אחריה כבר נעזרתי בטיפ ולא לקחתי כל מה שהציעו ככה יצא לי בערך 3 קג פחות ממנה ועדין עם תיק 12 ק״ג היה די מאתגר לעשות את הטיפוס. הציוד שאתם מקבלים מהחברה הוא בערך 9 קג על זה מוסיפים 4 ליטר מים + אוכל ולכן מומלץ לא לקחת את הכל וגם לא לארוז יותר מידי, קר למעלה אבל לא בהגזמה (נכון לתחילת מרץ).
החברה דואגת להכל כולל כל האוכל (שׁאתם סוחבים אותו בעצמכם) חוץ מזה בכניסה לטרק יש אפשרות להשכיר מקלות הליכה ומאוד מאוד מומלץ לעשות זאת.
חשוב לבוא עם כסף מזומן גם לקנות מים או דברים אחרים בדרך וגם בשביל לשכור מקלות הליכה כשאנחנו היינו פה זה עלה 50 קצאל לזוג מקלות, או אם יהיה לכם קשה מידי עם התיק ותתחרטו אז יש מצב שתוכלו לשלם לפורטר (סביב ה- 300 קצאל לכיוון) תוך כדי הליכה בשביל שיקח לכם את התיק עד למעלה. ואם כבר לקחתם פורטר בין אם מראש או תוך כדי נראה לנו מיותר לקחת אותו גם בחזור, אז כבר לא יהיה לכם הרבה משקל, לא אוכל וכמעט לא מים והירידה היא קלה משמעותית.
לקחת פורטר זו אופציה מצוינת אם אתם לא מטפסים רצינים, יעל עשתה זאת וזה בהחלט היה מהלך חכם, התיק שלה היה כבד וכנראה שהייתה סובלת מאוד בעלייה ללא האפשרות הזו.
העובדה שהחברה דואגת להכל ובמיוחד לכל הציוד שצריך מאוד עזרה לנו שהגענו בלי ציוד מיועד לטיולים כאלו ואנחנו מאוד ממליצים לצאת לטרק גם בשביל האתגר, גם בשביל הטבע והשקט וגם בשביל הנוף הנהדר, מתי יצא לכם לראות הר געש מתפרץ מקרוב ?
חוץ מזה אפשר בתוספת תשלום להמשיך בערב, אחרי שמגיעים לבקתות שנמצאות על ההר מול פואגו, להליכה נוספת שמביאה ממש עד לפואגו עצמו, יעל ואני ויתרנו על התענוג, החברה בקבוצה שלנו שכן יצאו לשם נראו מאוד גמורים בחזור ואם אתם לא גיאולגים אז נראה לי שזה מאמץ שהוא אולי מיותר, רואים את ההתפרצות בצורה נהדרת ואולי אפילו יותר טובה מהבקתות ונאמר לנו שההליכה לפואגו עצמו בערב היא אולי קשה יותר אפילו מהעליה על אקטננגו, לשיקולכם.
בבוקר השני וקצת לפני הזריחה מתעוררים כולם ויוצאים מהבקתות בלי הציוד לטיפוס לא פשוט עד לפסגת אקטננגו, מכאן רואים זריחה פשוט נהדרת, אומנם העליה קשה אבל לא הייתי מדלג על זה, הנוף באמת עוצר נשימה, חוויה יוצאת מן הכלל.
טרק להר פאקיה-Pacaya
הר הגעש פאקיה נמצא בצד השני של אנטיגואה והוא הר הגעש השלישי בגודלו מבין השלושה.
לפאקיה יוצאים גם עם קבוצה, אבל מדובר בטיפוס של חצי יום ואין צורך בציוד מיוחד. לפאקיה הלכנו אני ויער בן ה-5 שלנו שמאוד מאוד רצה לצאת לטיפוס על הר געש. גם מכאן רואים (מרחוק מאוד אבל רואים) את פואגו מתפרץ לו והנוף מאוד מאוד יפה.
הטיפוס כאן לילד בגילו היה לא פשוט, יש כאן עליה לא קטנה ולמרות שהוא צלח 80% בעצמו ועשה עבודה מאוד מאוד טובה אני חושב בדיעבד שאולי היה נכון להשכיר לו סוס לעלייה, היו אחרים שעשו את זה וזה היה נראה לי מקל על התהליך למרות שבהחלט יש תחושת הצלחה והשגיות בלעלות לבד כל או לפחות רוב הדרך.
פאקיה הוא הר געש שהתפרץ לפני כמה שנים ובפסגה עדין רואים את נזק ההתפרצות, האבנים השחורות גם חמות בחלק מהמקומות והמדריך הוציא מרשמלו והכין מרשמלו על האבנים וזה היה די מגניב, יער היה שם בעננים, ממליץ בחום לצאת עם הילדים, רק חשוב לשקול איך, מי ומה.
הוביטנגו- Hobbitenango
בצד השני של אנטיגואה על הגבהות הירוקות בנו מעין כפר הוביטים חמוד שמאוד מומלץ לבקר בו אם אתם עם ילדים קטנים או חובבי שר הטבעות מושבעים. המקום מאוד נחמד יש כמה בתי הוביט קטנים שהם בעצם מסעדות עם אוכל טוב, הנוף מאוד מאוד יפה, יש כאן מיני גולף נחמד שעשינו עם הילדים, תחנת חץ וקשת ושתי נדנדות אומגה סטייל שיעל ואני עשינו, יופי של ביקור סה״כ, המקום מאוד יפה ומושקע.
ההגעה לכאן מתבצעת ממש מהעיר אנטיגואה עצמה, בצמוד לכנסייה המרכזית נמצאים המשרדים (Hobbitenango Oficina) שמוכרים כרטיס כניסה ודואגים להסעה הלוך וחזור למקום, אולי אפשר אבל גם אם כן לא הייתי מנסה להגיע לכאן באופן עצמאי כאשר יש את השירות הזה שהוא באמת אחלה.
אנטיגואה זו עיר נהדרת והאזור כאן מסביב הוא פשוט יפיפה, זה יופי של מקום לשהות בו לתקופה ממושכת ואנחנו ממליצים בחום גדול להגיע לכאן.
סמוק שמפיי- Semuc Champey
מאנטיגואה נסענו לסמוק שמפיי, נסיעה ארוכה ולא קלה של בערך 8 שעות אותה הזמנו עם החברה שיצאנו איתה לטרקים בהרי הגעש אבל שוב כאמור זה לא נראה לנו משנה וכולם מוכרים את אותו הדבר ובדרך כלל באותו המחיר, מוזמנים לעשות סקר שוק משלכם ולראות אולי תוכלו להוריד מישהו במחיר.
סמוק שמפיי זה ללא ספק אחד המקומות היפים והמיוחדים שיש למרכז אמריקה להציע, טבע נהדר במרכזו סדרה של בריכות מים יפיפיות זו אחר זו עם מפלים קטנים שמחברים ביניהם ויותר מכל מאפשרים כניסה קלה ונעימה למים. אנחנו היינו כאן 3 ימים והייתה חוויה פשוט אדירה, אנחנו והילדים מאוד מאוד נהננו ומאוד ממליצים להגיע לכאן. המקום נמצא באמצע שמורה אז יש תשלום סמלי בכניסה ובמקביל לדרך המובילה לבריכות יש דרך העולה במעלה ההר לתצפית מאוד יפה על הבריכות מלמעלה (Mirador Semuc Champey). אם אתם מאוד רוצים לצאת לטיול זה מסלול בהחלט יפה אבל הטיפוס הוא די רציני והעיקר כאן זה הבריכות ככה שלא חובה ואם זמנכם קצר הייתי מוותר על המסלול לגמרי.
חשוב לדעת שאין כאן הרבה אופציות לשינה ושהות וכי המגורים הם די בסיסים, מאוד חשוב לתכנן ולהזמין כמה שאפשר מראש. אנחנו לא תכננו שום דבר והגענו למקום היחיד שעוד היה פנוי וזה גם המקום שרוב הישראלים מגיעים אליו ונקרא- Hostal El Portal de Semuc Champey- סה״כ זה מקום ממש נחמד, הטבע שולט פה והמקום נמצא ממש על הנהר. מרכז המקום זו המסעדה הגדולה בה אוכלים 3 ארוחות ביום (והם גם יארזו לכם פיקניק לביקור בבריכות אם תרצו) הצוות מאוד נחמד ויש במקום גם בריכה נהדרת. הבקתות עצמן מאוד מאוד בסיסיות, חשמל יש רק בכמה שעות של היום, מים חמים אין והביקתה היא די בטבע, כלומר מה שיש בחוץ בהחלט יכנס פנימה, קחו את זה בחשבון. היתרון אולי הכי גדול של המקום הזה במיוחד עם ילדים זה שהוא ממש קרוב לכניסה לשמורה, זה המקום הקרוב ביותר ומכאן הכניסה פנימה לבריכות היא ממש בהליכה של 5 דקות. מקומות אחרים באזור ידרשו הליכה או אפילו הסעה.
האזור בחוויה שלנו לפחות הוא פחות מקום שאפשר לעבור בו בין הוסטלים או מסעדות או להגיע ולחפש מקום לישון, אין פה כמעט תנועה, המקומות רחוקים זה מזה ודי מבודדים. האוטובוס מוריד בתחנה המרכזית בעיירה הקרובה ולשם מגיעים שאטלים של ההוסטלים השונים שעושים הקפצות לפי מי שהזמין מקום מראש.
חוץ מזה היו הרבה חברה שהשכירו כאן גם אבובים ועשו שייט על הנהר, אנחנו בגלל הילדים ויתרנו על זה אבל זה היה נראה בהחלט שווה.
סמוק שמפיי זה ממש יופי של מקום ואנחנו ממליצים עליו בחום גדול, אם היינו בלי ילדים אולי הינו נשארים כאן תקופה ממושכת יותר, הטבע פשוט מדהים, החברה טובים ובאמת דאגו לכל הצרכים שלנו. הבנות במטבח מאוד התחברו לילדים שלנו והיו יוצאות כל הזמן לשחק, לרקוד ולהשתולל איתם והייתה בהחלט חוויה נהדרת כאן למרות התנאים הנמוכים יחסית של החדר והשינה.
פלורס - Flores
מסמוק שמפיי לקחנו הסעה לפלורס שלקחה בערך 8 שעות, גם כאן נסיעה ארוכה ולא פשוטה כמו רוב הנסיעות הארוכות של גואטמלה.
פלורס זה עיר ממנה יוצא גשר שמחבר לאי קטנטן שנקרא האי של פלורס, האי הוא בעצם המקום להיות בו, כאן תמצאו את כל החנויות, המסעדות, הברים, חברות הטיולים וכו' אנחנו ניסינו לחסוך וישנו מחוץ לאי וכך כל יום הגענו לכאן ואני חושב שזה היה פספוס ואנחנו ממליצים לישון באי עצמו. פלורס זה יופי של מקום סתם לשהות בו להסתובב, לשבת, לאכול טוב ולהכיר אנשים. פלורס היא גם נקודת המוצא לביקור ב- Tikal National Park אזור של מקדשי מאיה מהמם ביופיו.
אנחנו יצאנו לכאן בסיור מאורגן (מאוד מומלץ) דרך חברה מקומית שנקראת Crasborn Travel Agency הם היו מאוד נחמדים, ישרים ומועילים ועזרו לנו ללא תשלום גם בכל מיני דברים אחרים, הסיור היה מאוד טוב, קחו בחשבון שהוא ארוך ויש לא מעט הליכה ומאוד מאוד חם.
מקום שמאוד נחמד לשבת ולאכול בו זה Los Amigos Hostel שהיינו בו כמה פעמים ואל תפספסו בארנץ ב Maple & Tocino ממש יופי של מקום.
השיטוט באי הוא ממש נחמד, שווה גם להגיע לפחות פעם אחת לכנסייה ולכיכר המרכזית- Parque Monsenor Prospero Penados del Barrio.
האי הוא מקום ממש נחמד ליומיים-שלושה אבל אם יש לכם זמן אנחנו ממש ממש ממליצים לנסוע לצד השני של האגם ולשהות באל רמאטה.
אל רמאטה- El Remate
בצד השני של האגם שוכן לו הכפר הקטן והישנוני הזה שאין בו כמעט שום דבר לעשות, בקצה שלו יש מקבץ של הוסטלים היושבים על שפת האגם ולהם דק פרטי שהגישה שלו מכאן למים היא פשוט נהדרת. אם אתם מחפשים מקום להיתקע בו או סתם לשבת קצת לנוח באווירה טובה, שקט, מים ונחת, זה המקום עבורכם. אנחנו ישנו ב Alice Guesthouse שהיה מאוד בסיסי אבל פשוט נהדר ולצידו ואף קרוב יותר למים נמצא Mon Ami שניהם מקומות מאוד מומלצים לישון בהם ולשניהם יש יופי של מסעדות. הדק של Mon Ami הוא הרבה יותר נוח ונעים ובעצם היינו פה כל יום, קנינו שתיה במסעדה והלכנו לשבת על שפת האגם, בילנו במים הנהדרים כמה שעות, בצהריים הלכנו לאכול במסעדה ואז שוב קצת מים ובערב מנוחה ורגיעה + ארוחת ערב אצל אליס. היינו פה 5 ימים והיה פשוט מדהים, מאוד מאוד מומלץ, אין פה הרבה אנשים, השקט הוא מעולם אחר, הטבע מקסים והמים של האגם נהדרים ורגועים.
בליז:
מאל רמאטה לבליז הנסיעה בתאוריה היא די קלה ופשוטה, אנחנו עשינו את הנסיעה + המעברים בצורה עצמאית אבל אפשר גם להצטרף להסעה מסודרת של אחת החברות שתיקח אתכם כל הדרך עד לבליז סיטי, חלק מהחברות גם יוסיפיו כרטיס משולב לשייט לאחד האיים.
בתקופה שאנחנו היינו פה יחסי ישראל-בליז היו לא משהו בלשון המעטה ושמענו הרבה סיפורים על כך שמעכבים תיירים ישראלים בכניסה לבליז ואז אין טעם לקחת הסעה מסודרת כי הם לא יחכו לנו ולא יתנו החזר כספי ואכן כך היה. אותנו עיכבו כל כך הרבה שעות בגבול שהיינו צריכים בסופו של דבר לחזור לגואטמלה ולישון במוטל קשוח מאוד ממש על הגבול בצד של גואטמלה ורק למחרת חזרנו לגבול לשמוע שהתקבל אישור המעבר המיוחל. אין ספק שזו הייתה חוויה לא נעימה, בזמן שאתם נוסעים אני לא בטוח מה יהיו היחסים אבל כמה טיפים ותובנות שלנו:
להגיע כמה שיותר מוקדם לגבול, ממש ממש מוקדם, ככל שיהיה לכם יותר שעות יום להיות מעוכבים בגבול יש פחות סיכוי שיבקשו מכם לחזור למחרת.
לא להגיע בשבת- ראשון ואולי גם לא בשישי, בגלל הסוף שבוע תהליך האישור הוא עוד יותר איטי.
אם אתם לא חייבים ממליץ בחום גדול לשקול לטוס לבליז סיטי, כן זה יעלה יותר אבל יחסוך הרבה עוגמת נפש וקשיים במיוחד עם הילדים הקטנים.
חוץ מזה ואם אתם הולכים על מעבר גבול דעו שזה בהחלט אפשרי וזול משמעותי לעשות את זה לבד, זה דורש לא מעט סבלנות וגם להחליף כמה רכבים בדרך אבל לגמרי אפשרי.
בבליז סיטי אין יותר מידי מה לעשות, הגענו לעיר ומשם ישר למעגן הסירות ולוקחים סירה לאחד האיים. נסו להתחבר עם מישהו מקומי הוא יכול לקנות לכם כרטיס בחצי מחיר, אנחנו הצלחנו להעזר בבחור צעיר מהאי שקנה לנו את הכרטיסים, חוץ מזה קנו מראש הלוך חזור, זה מוזיל את הכרטיס והכרטיס חזרה הוא פתוח לכל תאריך שתרצו, בחזור פשוט רק מגיעים ועולים על הסירה וזהו לא צריך לעשות שום דבר מראש.
בבליז מבקרים בעיקר בשני איים:
סאן פדרו שב- Ambergris Caye- זה האי הגדול יותר וגם היקר יותר.
קאי קולקר- Caye Caulker- האח הקטן והמגניב בו היינו במשך שבועיים:
הפיצול- The Split - האי בעצם מחולק ל-2 והחלק הצר שלו בעצם נשבר על ידי הוריקן שעבר במקום, הצד הדרומי הוא המיושב והצפוני הרבה פחות, בניהם יש מונית סירה שמעבירה אנשים מצד לצד ואפשר לגמרי לעבור ולעשות יום טיול בצד הצפוני של האי. אנחנו ממליצים בחום ענק לקחת מונית סירה לחוף הנקרא Bliss Beach אחד המקומות היותר יפים ורגועים בקאי קולקר ואולי המקום הכי נעים ונוח לגישה למים.
בספליט עצמו יש מסעדה גדולה - The Lazy Lizard ומקום להיכנס למים,לשחות ולקפוץ, אולי המקום הנעים היחיד לשהות בו במים באי, בהחלט שווה להגיע ולהעביר פה את הזמן.
מצד שמאל לליזארד נמצאות מוניות הסירה וטיפה מתחת להם נמצא Sophie's Guest Rooms שלצידו יש חופון קטנטן שהמליצו לנו עליו כיותר מתאים לילדים קטנים וזה באמת מקום חביב להיכנס בו למים אם כי אין פה באמת חוף או מקום לשבת בצל / בנחת.
מהבחינה הזו האי עצמו הוא לא באמת אי קלאסי של חופים ארוכים וחוליים ובעיקר יש כאן מסעדות/ ברים שסגרו להם אזור רחצה שמהמסעדה יורדים ישירות למים, זה נחמד, סגנון אחר ממה שאנחנו מכירים אבל מאוד נחמד.
באי יש גם גינת משחקים שהילדים שלנו מאוד נהנו ממנה מולה יש דוכני מנגל נהדרים שמכינים יופי של ארוחות צהרים זולות (יחסית) וטעימות.
מאוד מומלץ לקפוץ ל- Tarpon feeding dock- לראות ולהאכיל את הדגים הענקיים, אם תחזיקו את דג הפיתיון מספיק גבוה הדגים הענקיים יקפצו מחוץ למים בשביל לקחת אותו, רק זהירות על האצבעות.
חוף האיגונה- Iguana Reef- הוא אולי האטרקציה מספר אחת של קאי קולקר, בכל יום מאכלים פה לקראת השקיעה את חתולי הים (Sting Ray)- שעשרות מהם מגיעים ממש עד החוף ואפשר לגעת וללטף אותם, חוויה נהדרת לקטנים ולגדולים. בכלל החוף פה נהדר, יש יופי של בר ודק עם אזור גידול של סוסי ים, ממש מקום נעים להיות בו בסוף היום ולראות את השקיעה.
שקיעה נהדרת ואוכל מעולה יש גם במסעדת The Pelican Sunset Bar שאנחנו מאוד ממליצים עליה ואוכל מעולה יש גם במסעדת Reina's שפשוט אסור לפספס. כיף לשבת גם ב-Ice and Beans Cafe במהלך היום והבקרים. ב- Yummy Yummy יש אוכל סיני טעים וזול ובכלל יש הרבה מאוד מקומות טובים לשבת בהם ולאכול באי, רק קחו בחשבון שהביקור כאן הוא יקר, בליז מדינה יקרה ובמיוחד האיים שלה.
מעל הכל בליז נחשבת למקום עם אתרי צלילה ושנרקול יוצאי דופן, אני עשיתי טיול שנרקול עם חברה שנקראת- Black Hawk Tours והיה מאוד טוב, רואים הרבה מעולם המים, צבים וגם כרישים והיה מאוד נחמד, ממליץ בחום.
האי הוא בהחלט מקום נהדר ועונה על הציפיות של אי קריבי, האווירה נעימה והקצב רגוע ואיטי. האי קטנטן מה שמאוד מקל על ההסתובבות בו ותושביו המקומיים הם ברובם ראסטאפרים חביבים, האנגלית כאן היא השפה השולטת מה שמאוד מקל על העניינים אבל קחו בחשבון שהעלות כאן היא גבוהה מאוד וחוף ים חולי קלאסי אין כאן באמת.
למי שמגיע לטיול במרכז אמריקה אנחנו תמיד ממליצים על התניידות עם תיקים ומוצ'ילות ולא עם מזוודות. לפני הנסיעה אנחנו קנינו לנו את התיק -Osprey Rook 65L Men's Backpacking- שאנחנו מאוד ממליצים עליו ומאוד מרוצים ממנו, יש בסדרה הזו גם תיק שמותאם לנשים, לא באמת יודע מה ההבדל ואולי זו סתם שיטת שיווק ליצר אחד לגברים ואחד לנשים, בכל מקרה החברה הזו נחשבת לאחת החברות הטובות בעולם לתיקי טיולים. אפשר למצוא קישור של התיק באמזון כאן - https://amzn.to/3xlI1xv
אין ספק שמרכז אמריקה זה מקום נהדר להיות ולבקר בו גם עם ילדים קטנים, האווירה נהדרת, האנשים טובים ויש הרבה מה לראות ולעשות לצד המון מקומות שאפשר פשוט לשבת ולהיות. המקומות עם מקורות המים הם תמיד הכי מוצלחים במיוחד עם הקטנים ואנחנו ממליצים בחום לקחת את הזמן, אין מה למהר, כל אחת מהמדינות האלו דורשת ובצדק את הזמן שלה ואנחנו כהרגלנו ממליצים לעשות יותר במקום אחד מאשר לרוץ בין מקומות ומדינות. ככה או ככה תנו אקסטרה זמן לגואטמלה הנהדרת היא לגמרי שווה את זה.
מוזמנים לפנות אלינו לשאלות, שיתוף מחשבות והתיעצויות.
כל הנקודות המופיעות בפוסט כאן אפשר לראות בקישור הזה לגוגל מאפ
Comments