טיול בבוסטון, קייפ קוד והסביבה עם ילדים קטנים

ב- 2.9 עלינו על המטוס, עושים את דרכנו לאמריקה באותו מסלול (רק מהאוויר) שעשו המהגרים האירופאים הראשונים וכן המונח מהגרים נראה לי יותר מדוייק מה- Pilgrim - צליינים שהמקומיים משתמשים בו במעין לשון שקשורה בהצדקה דתית למסע ולכיבוש של ארצות אמריקה מהאמריקים המקומיים. וכמו האנגלים מהמאה ה-17 גם אנחנו יוצאים מלונדון ומגיעים למסצ'וסטס - המדינה הראשונה בה נבקר באיחוד המדינות של צפון אמריקה ומשהו בחיבור הזה ובמעבר מלונדון לניו אינגלנד לצד חקירה קטנה של ההיסטוריה והליכה לאתרים הרלוונטים באזור הוסיפו נדבך מאוד גדול לטיול שלנו בחלק זה של צפון מזרח ארצות הברית, הדמיון בארכיטקטורה ובתרבות לצד אתרי הסכסוך והלחימה היוו חלק משמעותי ומאוד מעניין בביקור כאן בניו אינגלנד.

אנחנו ממליצים בחום גדול על טיול בבוסטון, קייפ קוד והסביבה עם ילדים קטנים בחודשי הקיץ ו/או חגי תשרי,אנחנו טיילנו כאן עם רכב שכור וזהו אזור יפיפה, נעים ומיוחד עם שלל אפשרויות ואטרקציות שונות, טבע נהדר, ים, אגמים, ערים נהדרות והמון המון תרבות והיסטוריה.

מסצ'וסטס בה נמצאת בוסטון שהיא העיר הכי גדולה ומפורסמת באזור היא אחת מ-6 המדינות המכילות את האזור הזה הנקרא אנגליה החדשה ( New England) פשוט כי לכאן הגיעו המהגרים האנגלים במאה ה-17 וכמו הרבה מקומות אחרים בחוף המזרחי האירופים פשוט שמרו על השמות של המקומות מהם באו ופשוט הוסיפו ניו בהתחלה.

שם המושבה "מסצ'וסטס" נגזר משמם של בני שבט המסצ'וסט שהיו האוכלוסייה המקומית שחייה באזור והשם הזה הוא אולי הזיכרון האחרון של עולם שלם שהלך ונעלם לו עם הגעתם של האירופאים.

מסצ'וסטס היא מדינה עם היסטוריה יחודיית וחשובה ביותר בהתפתחות איחוד המדינות של אמריקה, היא המקום הראשון או לפחות בין הראשונים שהאירופאים דרכו בו והקימו את המושבות שלהם והיא אחת מ-13 המושבות שמרדו בכתר הבריטי בדרך לעצמאות. במסצ'וסטס נורה הכדור הראשון (בטבח של בוסטון) שהיה אירוע מכונן בדרך למלחמת העצמאות האמריקאית ושם גדלו והתפתחו בנג'מין פרנקלין, ג'ון אדמס שהיה הנשיא השני של ארצות הברית, סמואל אדאמס מארגן מסיבת התה המפורסמת וג'ון הנקוק שחתימתו היא החתימה הגדולה ביותר המתנוססת על הצהרת העצמאות ובפער כמעין התרסה למלך אנגליה שהנה אני פה !

לפני שיצאנו למסע הלכתי לחפש ספר על ההיסטוריה המקומית בשביל להוסיף קצת עניין והבנה של מה היה פה פעם ומה אנחנו רואים, זה לא ספר מטיילים אלא ממש ספר היסטוריה, בחנות מה שמשך את עיניי לגמרי במקרה הוא ספרו של וילרד מ' מקליי, היסטוריון מאוניברסיטת אוקלהומה, העונה לשם המחייב "מולדת התקווה" ואני ממליץ בחום גדול, הקריאה בספר הוסיפה רבות בחלק זה של המסע שההיסטוריה בו מלאה ומאוד נוכחת.

העיר בוסטון היא העיר המוכרת ביותר באזור ומקום נהדר להתחיל בו את המסע. העיר יפה ונעימה בצורה בלתי רגילה, לדעתי אחת הערים היותר מזמינות שביקרתי בהם והיא משרה אווירה נעימה, חופשית, רגועה וחמימה.

שדה התעופה לוגן קיבל אותנו בזרועות פתוחות ולמרות החששות שהיו, הפקידים בשדה קיבלו אותנו בחיוך והתפעלות מהמסע המתוכנן שלנו ושמחו להעניק 6 חודשים של שהות לאחר שהצגנו את כרטיס הטיסה שלנו למקסיקו באמצע ינואר.

משדה התעופה נסענו נסיעה קצרה לברוקליין (שזה קצת כמו רמת השרון לתל אביב) למשפחת גוס המופלאה שפתחה לנו את ביתה בחמימות ולבביות בלתי רגילה ואפשרה לנו לחיות בביתה כחלק ממשפחתה לכל זמן ההתארגנות שלנו.

ההגעה לכאן בחגי תשרי והביקור אצל משפחה יהודית מקומית הוסיף עוד חוויה יחודיית למסע ופתח צוהר מענין לאופי החיים של משפחה יהודית חילונית בארצות הברית, כולל ארוחות ששי, ארוחת חג בערב ראש השנה, יום כיפור וביקור בבית הכנסת הקונסרבטיבי והייתה לנו פה חוויה נפלאה!

מזג האוויר בשבוע הראשון היה מדהים ואחרי הקיץ הלונדוני הגשום והקריר חזרנו למזג אוויר שמזכיר קצת את מאי או יוני של ישראל. את השבועיים הראשונים העברנו בביקור, הליכה והיכרות עם העיר לצד נסיעות לערים והעיירות מסביב בחיפוש אחר הבית החדש שלנו, קרוואן נגרר 30 פיט פחות או יותר וטנדר (Pick-up Truck) עוצמתי שיגרור אותו לאורך כל ארצות הברית ובסוף השבוע בין לבין נסענו לעיירות החוף המהממות שבקייפ קוד.

מקומות שמומלץ לבקר בהם בבוסטון:

שביל החופש- Freedom Trail- מסלול הליכה שלוקח בערך שעתיים ועובר ב- 23 מהאתרים ההיסטורים החשובים בתולדות בוסטון בתקופה של הקמת המושבה ושחרור מהכתר הבריטי עד לעצמאות.

אנחנו ניסינו בהתחלה לעשות סיור מאורגן ולאור ההיכרות המוצלחת מערים באירופה הזמנו 4 מקומות דרך ה"Free Tour" אבל מהר מאוד הבנו שזה לא יעבוד והילדים לא שיתפו פעולה כלל, אז ויתרנו על הסיור וחזרנו שבוע אחרי לעשות את הסיור בעצמנו והאמת שהיה נהדר. האפליקציה NPS שהיא האפליקציה הרשמית של הגנים הלאומיים בארצות הברית מאפשרת סיור מודרך המלווה בחומרי קריאה, קטעים מוקלטים ומפה לכל השביל והמידע היה מעל ומעבר. הסיור היה מעניין ואפשר מבט נוסף על העיר וההיסטוריה שלה. אנחנו הלכנו מנקודה 1 שהיא נקודת ההתחלה בפארק קומון ועד נקודה 14 בקווינסי הול ועל היתר ויתרנו, הרגיש לנו ממצה והילדים היו צריכים שינוי.

לאורך הדרך הלכנו וחקרנו והילדים שיתפו פעולה והיו סקרנים. עצרנו גם לאכול צוהריים והעובדה שניהלנו את הסיור בעצמנו אפשרה לנו גמישות מלאה מה שמוכיח את עצמו שוב ושוב כדבר החשוב ביותר עם הקטנים ואולי בכלל באופן כללי בכל מסע. הסיור עובר בשני בתי קברות ויער בהמשך לסקרנות של מה קורה אחרי החיים שהתחילה עוד בארץ היה מאוד סקרן ושאל הרבה שאלות, כמו מה רשום על המצבה, מאיזה שנה זה, מי קבור פה, למה הם באדמה וכו' יכולת שאילת השאלות שלו תמיד מפתיעה אותי מחדש, ואני שהיה חשוב לי לקבל קצת היסטוריה ותרבות קיבלתי לחלוטין את זריקת המידע שחיפשתי, סה"כ ממליץ בחום אבל אל תצפו לאיזה סיור היסטורי שהופך את הראש, חביב + לא יותר.

בוסטון קומון -Boston Common - והגן הציבורי הסמוך לו מאפשרים חצי או אפילו יום שלם של רגיעה, שקט ונחת. הפארקים עצומים ולצד הדשא האינסופי בוסטון קומון כולל גינת משחקים לילדים, שטח בריכה (Pond) רדודה עד הקרסול לשכשוך, קרוסלת סוסים ומספר פסלים יפים ומרשימים ולצידו ה"גן הציבורי" (לא יכלו למצוא לו שם יותר רציני ??) הוא אפילו רגוע ויפה יותר עם שטח דשא גדול, אגם, ברבורים וספסלים ואנקדוטה נחמדה בסרט "סיפורו של ויל האנטינג" המצויין יש סצנה שרובין ויליאמס ומאט דיימון הצעיר יושבים על ספסל ומסתכלים לאגם - זה צולם ממש כאן. בלי קשר אם לא ראיתם רוצו לראות, אומנם מדובר בסרט מ 1997 אבל זו לגמרי יצירת מופת!

בוסטון עם ילדים

שוק קווינסי ופאניול הול - שוק אוכל חמוד ונחמד מאוד אבל די תיירותי- אנחנו עשינו פה אחר צהריים / ערב מוקדם - הסתובבנו קצת, אכלנו קצת וראינו מופע של אומני רחוב. היה מאוד נחמד להסתובב אבל די תיירותי והמחירים בהתאם, האוכל בינוני אבל מאוד נהננו ממופעי הרחוב והאווירה.

האקווריום של ניו אינגלנד- האקווריום יפה והילדים נהנו מאוד. המבנה מיוחד ובנוי כאקווריום ענק הכולל 4 קומות כאשר בכל קומה יש עוד מספר אקווריומים קטנים ובקומה למטה עשרות פינגוינים חמודים.

מדובר על שעה וחצי- שעתיים של ביקור וגולת הכותרת היא אכן הפינגוינים ושני צבי ים ענקיים שאפשר בעיקר לראות בחלק העליון של האקווריום. יש גם פינת מגע נחמדה ומיוחדת של סטינג ריי (בחיים לא ראיתי פינת ליטוף באקווריום) וכמה כלבי ים. נחמד מאוד שהמקום עוסק רבות בהצלה ושימור בעלי החיים הימים ומעלה מודעות רבה למצב הקיים ואיך ניתן לשפר. החלק הכי מעניין היה סרט תלת מימד שמשלמים עליו בנפרד - אנחנו ראינו את סיפור הלוויתן הכחול מהכחדה כמעט טוטאלית עד שימור והתחלה של ניצוצות של חזרה לשגשוג מסויים. הסרט על מסך ענק ועם משקפי תלת מימד היה חוויה בלתי רגילה לנו ולילדים והיה מרגש לשוחח עם יער על הכחדה של בעלי חיים, על כך שעשרות שנים בני אדם הרגו את הלוויתנים ושכעת מנסים לסייע להם לחזור לשגשוג בטבע, היה מרגש לראות אותו חושב ומנסה להבין, למה ומדוע וגם מקבל תקווה שאפשר ליצור עתיד טוב יותר ובכלל זו הייתה התחלה נהדרת ללימוד הביתי שנחווה יחד בשנה הקרובה, למידה ממה שאנחנו פוגשים ביום יום, שאילת שאלות, מחשבות ופיתוח הסקרנות שלו והנושאים שמעניינים אותו ושהוא בוחר בהם. אני לא יודע אם אפשר ללכת לראות רק את הסרטים (יש 4) אבל אין ספק שב- 5 דולר לכרטיס זה שווה ביותר- הביקור עצמו באקווריום כולל הכל עלה 110 דולר ועל תום שהיה פה מתחת לגיל שלוש לא נדרשנו לשלם.

מוזיאון הילדים- Boston Children's Museum- מוזיאון מעולה, לדעתי זה הבוקר שהילדים הכי נהנו בו, שלוש קומות של משחקים לימודים (וגם סתם משחקים) ואינספור דברים לעשות שמותאמים רק להם, מחדר מדע דרך חדר בועות סבון, משחקי ספורט, חדר משחקים יעודי לקטנטנים וחדר הכנה לכיתה א' ועוד אינספור דברים שלא הגענו אליהם בכלל כמו חדר יצירה וקומה שלמה שלא הספקנו להגיע אליה ומי יודע מה יש שם. היה כיף והילדים מאוד נהנו, אנחנו נזכרנו שבאיזשהו מקום אנחנו גם ילדים ולקחנו חלק פעיל מאוד וכשהיינו רעבים סביב 14 יצאנו לאכול ולטייל בנמל ומכיוון שהמוזיאון נסגר ב-16 כבר לא יכולנו לחזור (עקרונית אפשר לצאת ולהיכנס באותו יום בשעות הפעילות). המוזיאון עולה 22 דולר לאדם מגיל שנה ומעלה.

הליכה על הנמל- אולי ה"אטרקציה" החביבה עלי ביותר, יש כל מיני אפשרויות, אנחנו עשינו את ההליכה המשמעותית שלנו ב- Children Wharf Harborwallk (הצמוד למוזיאון הילדים) בשילוב של הטיילת של Fan Pier Park. הלכנו הלוך חזור ובאמצע אכלנו ארוחת צהרים על הדשא מ TA שקנינו במסעדה יוונית ליד והיה תענוג, החלק החביב עלי בבוסטון היה ללא ספק ללכת לצד המים והעיר מהזווית הזו מהממת ביופיה.

מעבר לזה בוסטון פשוט מהממת ומאוד קלה לטיול. נסענו הרבה ברכבת הקלה שהיא די זולה (2.4 דולר לנסיעה) ומאוד נגישה. הסתובבנו הרבה בפארקים היותר קטנים, היינו בספרייה הציבורית, ביקרנו בהמון פארקי שעשועים, הסתובבנו בעיר וליד המים, הלכנו לראות את האצטדיון של הרד סוקס מבחוץ לפני משחק עם הניו יורק ינקיז, הסתובבנו בשכונת ה- Back Bay המהממת ואכלנו טוב, ממש טוב.

החוויה שלי מהעיר הייתה מאוד מאוד חיוביית והייתי בשמחה גדולה חי פה את חיי. ממליץ בחום על ביקור ונכון שהיינו פה שלושה שבועות בגלל התהליך שהיינו צריכים לעשות עם הרכבים אבל אם אתם באזור נראה לי שבהחלט שווה להשקיע כאן 3-4 ימים ואולי אף יותר תלוי בכם ובזמן.

סופש בקייפ קוד:

במרחק של שעה / שעה וחצי דרומה מבוסטון נמצא חצי האי המהמם קייפ קוד (Cape Cod).

הכניסה לחצי האי מתחילה מ- Sagamore Bridge המרשים וממנו כביש מס' 6 נמתח ועובר בין כל העייריות הקטנות בדרך עד קצו של הקייפ (בערך שעה נסיעה נוספת) בעיירה הסופר מגניבה פרובינסטאון (Provincetown).

הקייפ הוא מעין חצי עיגול שדומה בצורתו למגף ולמרות שעל פניו מדובר באזור קטן לא באמת ניתן להכיל את כל כולו בסופש אחד ואפילו לא בשבוע ולכן החלטנו להתמקד באזור הצפוני יותר או אם תרצו כף הרגל והאצבעות בעיירות / אזורים:

Wellfleet - Truro - Provincetown.

בדרך הלוך התלבטנו על נקודות עצירה. האפשרות הראשונה היא העיר פלימות' (Plymouth) שנמצאת לפני הקייפ על הדרך דרומה מבוסטון. העיר בעלת היסטוריה עשירה וכאן למעשה הקימו המתיישבים האירופאים הראשונים שהגיעו מאנגליה את ישוב הקבע הראשון שלהם.

המתיישבים הגיעו על ספינת מייפלאואר שעגנה לראשונה (1620) עם הגעתה לחופי אמריקה בקצה הקייפ איפה שהיום פרובינסטאון אבל מסיבות כאלו ואחרות החליטו לאחר זמן מה להמשיך הלאה ולאחר שעצרו ועגנו מחדש, הקימו את בית הקבע שלהם בארץ החדשה וקראו לו על שם העיר ממנה באו- פלימות'.

היום יש בפליימות' מעין כפר מוזיאון שמדמה את הישוב הראשון שהקימו, זה היה נראה מאוד מעניין אבל החלטנו שהילדים שלנו אולי קטנים מידי ופחות ימצאו את עצמם שם, אבל על פניו יש כמה אתרים מאוד מעניינים בעיר אם תרצו לעצור.

המקום השני שמציע עצירה מעניינת נמצא באזור הרגל של הקייפ- Nickerson State Park שנראה מרשים ויפה אבל מכיוון שרצינו ים המשכנו עוד קדימה עד תחילתו של העקב לחוף הנקרא Coast Guard Beach. הים של הקייפ הוא בעצם האוקינוס האטלנטי ככה שלמרות שהחוף היה חולי, יפה, טבעי ועם מעט מאוד אנשים הוא כלל רוחות וגלים חזקים וכן מפתיע או לא במים יש כרישים. אז נהנו קצת מהחול והחוף ומאיזה שעה וחצי של רגיעה מהנסיעה ופחות נכנסנו למים והמשכנו בדרכנו לעייריה Wellfleet שם ישנו במלון הדרכים Southfleet Motor Inn שסיפק את כל צרכינו.

בדרך דרומה או אפילו בבוסטון עצמה מומלץ לעצור בוולמרט ולקנות דברים לים, שמשייה ומשחקים- דלי כלי חפירה, כדור וכו' כי די מבודד פה ולא יהיה לקנות בחוף עצמו.

הבחירה ב- Wellfleet התבררה כהצלחה גדולה, המיקום היה מצויין ורוב זמננו בילינו באזור Wellfleet כאשר פעמיים המשכנו עוד קצת צפונה, פעם אחת ל- Truro הכולל בעיקר חופי ים פראיים ויפים ומאפשר להנות מהצד של ה- Bay - שם המים רגועים ונעימים הרבה יותר ולא ראינו זכר לכרישים כשביקרנו ב- Corn Hill Beach.

ביום אחר נסענו עד סוף הקייפ ועד לעיירה הסופר מגניבה - Provincetown. העיירה היא מסתבר מעוז ידוע ומשגשג של LGBTQ+, דגלי הגאווה מתנוססים בכל פינה והעיר ציבעונית, יפה וכיפית ברמות.

הרחוב המרכזי Commercial St הוא כמו מדרחוב ענק ומלא המולה. טיילנו, הסתובבנו ונהננו מאוד, הגענו בשעות אחר הצהריים, יודעים מראש שאנחנו מוותרים על החופים של המקום (ויש חופים ששווים ביקור) והתרכזנו בעיירה עצמה. קנינו שוקולד מעולה באחת מחנויות השוקולד המקומיות וכשהתעייפנו והתחיל להחשיך התיישבנו לארוחת דגים ובירה במסעדת Canteen הנפלאה. ממליץ בחום גדול לכל מי שבאזור לבוא לבקר בעיירה הצבעונית והמיוחדת גם אם רק ליום אחד.

גולת הכותרת של הביקור שלנו בקייפ הייתה Wellfleet. לצד הנמל המקסים אכלנו בשתי מסעדות דגים פשוט מעולות - Mac's On the Pier ו- Lobster & Chowder House, פשוט ואווווו.

ל- Lobster & Chowder House שנמצא ממש ליד המלון שלנו הלכנו אני ותומי להביא טייק אווי. בזמן שחיכנו בתור וכמו שקורה די הרבה עם הילדים פנה אלינו סבא צעיר וחביב והחל לשוחח, לשאול ולהתעניין. הוא הוסיף וסיפר שהוא מקומי שחי בקייפ וכששאלתי להמלצתו מה לעשות מחר עם הילדים הוא ענה שכשהנכדים שלו מגיעים הוא הולך איתם רק למקום שנקרא- Long Pound ושבכלל ההמלצה שלו היא להתרכז באגמים הקטנים של Wellfleet ולא בחופים.

זו כמובן הייתה המלצה מדהימה ותגלית שלא יכלנו לשמוע עליה בשום דרך אחרת ובשום חיפוש או עבודת הכנה שעשיתי באינטרנט לפני זה לא שמעתי בכלל על אגמים.

למחרת בבוקר נסענו ל- Long Pound וגילנו מקום קסום, יפה ונעים שמילים (וגם תמונות) פשוט לא יצליחו לתאר. מעבר לזה שהיינו רק אנחנו ועוד מספר אנשים שאפשר לספור בכפות הידיים, האגם ענק, יפייפה והמים נעימים ורגועים ורבצנו במקום במשך כמעט יום שלם, לא רוצים ללכת. למחרת החלטנו להמשיך בנוהג ונסינו את Gull Pond שגם הוא היה רגוע ויפיפה, היו בו מעט יותר אנשים אבל הביקור היה חוויה אדירה והילדים היו בשמיים, משם כבר יצאנו בשעות אחר הצהריים בדרך חזרה לברוקליין.

קייפ קוד הייתה נהדרת עבורנו, נהנו מאוד והחסרון היחיד של הביקור היה שהיינו שם רק 3 ימים. אפשר בקלות להיות שם שבוע שלם ולא הייתי מהסס גם לשכור שם בית על האגם או על החוף (ויש!) או סתם באחת העיירות ולעשות חודש חגים שלם שם באיזה ספטמבר או באיזה קיץ, תענוג גדול.

מה לא עשינו ששווה איזכור:

הקייפ מפורסם בשביל האופניים הנהדר והיפה שלו, מה שפחות אפשר לעשות עם הקטנטנים שלנו בשלב הזה, להבנתי השביל מתחיל ב- Nickerson State Park Bicycle Trails ונפרס צפונה עד פרובינסטאון.

יש כמה מגדלורים יפים והמפורסם שבהם לדעתי הוא -Nauset Lighthouse אותו ראינו מהכביש והוא באמת נראה מאוד יפה אבל היינו עייפים אז לא ביקרנו באמת.

שני חופים ששמעתי עליהם ולא ביקרנו בהם הם White Crest Beach ו- Marconi Beach ויש גם כמובן חופים מהממים בפרובינסטאון.

אחד המקומות שנשמעו לי יפים ומעניינים וחוויה לילדים הוא שמורת בעלי החיים-Mass Audubon Wellfleet Bay Wildlife Sanctuary שלצערי לא הספקנו להגיע אליה.

 בכלל קייפ קוד הוא מקום מלא באפשרויות, הקייפ בעצם בנוי משני פארקים לאומיים- Cape Cod National Seashore ו- Nickerson State Park שכל אחד מהם הוא פנינת טבע נהדררת וכולי תקווה שיום אחד נחזור לכאן לקיץ רגוע על האגם.

צפונה מבוסטון - סאלם וקונקרוד:

כאמור בשבועיים הראשונים ביקרנו בבוסטון והסתובבנו באזור לראות ולבחור קרוואן נגרר למסע שלנו ובסופש של השבוע השני ביקרנו בקייפ קוד, בסופ"ש הזה גם נתנו הצעה וסיכמנו עם הבעלים של אחד הקרוואנים על מחיר רכישה .

כעת השבוע השלישי שלנו באזור, שהיה גם מעט גשום, הוקדש לחיפוש הטנדר ה-"נכון" ומסע החיפוש הקדחני הוביל אותנו לשלוש מדינות נוספות בניו אינגלד (קונטיקט, ניו המפשיר ורוד איילנד).

לצד החיפושים ביקרנו בעיירה המאוד חביבה ומכושפת סאלם (Salem) כאן הוצאו להורג בתחילת המאה ה-17, 19 אנשים, רובם המכריע נשים בטענת שווא של עיסוק בכישוף. העיירה נהדרת ליום טיול מגניב ומיוחד, המדרחוב המרכזי יפה וצבעוני ובכל פינה אווירת כישוף וחנויות מיוחדות. אם הילדים שלנו היו קצת יותר גדולים היינו נכנסים גם לאחת מאינספור האטרקציות המפחידות שכאן כמו מוזיאון המכשפות, בית המכשפות, מוזיאון הפירטים, בית השעווה וכו'

כן ביקרנו באנדרטה ובבית הקברות (Salem Witch Trials Memorial & The Burying Point) והיה מעניין מאוד, ראינו שם גם קבוצות שעושות סיור מודרך וזה נראה לי כמו רעיון טוב אם אין לכם ילדים ממש קטנים או אם אתם מתארגנים על כך מראש עם האפליקציה כמו בבוסטון ואז שווה להגיע מוקדם ולהשקיע כאן יום שלם.

הסיפור של סאלם מזכיר ומחדד שוב עד כמה בני אדם הם צרי עין ועד כמה הם שופטים לרעה וחורצים דין למי ששונה או פועל אחרת מהם ועצוב שההיסטוריה ממשיכה לחזור על עצמה שוב ושוב ושוב ללא למידה והפנמה אמתית של הערך הכללי העליון של "חיה ותן לחיות", למה כל כך חשוב לנו להתעסק ב"אחר", חייו ומנהגיו ולדרשו ממנו להיות שכמונו ?

באחר צהריים אחר נסענו לבקר בקונקורד (Concord) בגשר המפרוסם (North Bridge) כאן התמקמו הניו אינגלנדים המקומיים ב 1775 לעצור את החיילים הבריטים במה שנחשב הקרב הראשון של מלחמת העצמאות האמריקאית.

המקום פסטורלי ויפה בצורה בלתי רגילה ומוזר לדמיין את הקרב שהתקיים במקום כל כך יפה. כאן למעשה עמדו האמריקאים הראשונים זקופים כנגד שלטון בריטניה בדרישה לשמור וליצר שלטון מקומי עצמאי וחופשי.

כאן למעשה סגרנו תמונות מבט על פתיחת מלחמת העצמאות האמריקאית מהביקור בבית העירייה הישן בבוסטון לידו התקיים הטבח של בוסטון ב- 1770, דרך נמל בוסטון ומעבר ליד המקום בו התקיימה מסיבת התה של בוסטון ב 1773 שכמחאה והתנגדות למס הבריטי שפכו הבוסטונים הראשונים את כל תכולת התה שהגיע מהספינה הבריטית לים ועד 1775 בו נפתחו הקרבות בגשר המפורסם, אלו מהווים נקודת פתיחה לתפיסת החופש, התרבות והחירות האמריקאית וסיפתח נהדר לביקור בארצות הברית.

ביקור בבוסטון עם ילדים - העיר קונקורד והגשר הצפוני המפרוסם בו התקיים הקרב הראשון במלחמת העצמאות האמר

את כל הנקודות המוזכרת כאן ניתן למצוא במרוכז ב קישור גוגל מאפ- https://maps.app.goo.gl/gfn5VsrNrt1io3it8

מוזמנים לפנות אלינו לשאול שאלות, להתייעץ ולתכן יחד את הביקור שלכם באזור, נשמח לסייע ככל שנוכל.