קניית קרוואן בארצות הברית יכולה להיות בהחלט סבוכה, יש כל כך הרבה סוגים ומינים שונים של קרוואנים ומכל האופציות השונות בהחלט אפשר ללכת לאיבוד. יש בירוקרטיה לא קטנה של תהליך הרכישה והעובדה שלכל מדינה יש חוקים מעט שונים יכולה ליצור כאב ראש לא קטן. חוץ מזה מכיוון שאנחנו לא אזרחים אמריקאים, לא מחזיקים ברישיון נהיגה מקומי או תעודה רשמית וגם אין לנו כתובת מגורים קבועה בארצות הברית מוסיפה עוד קושי לעניין.
למרות הקשיים אין סיבה לדאוג או לחשוש, אם באמת רוצים לצאת למסע ולטעום את טעם החיים בדרכים אז עם מעט סבלנות ותכנון מקדים התהליך יעבור לו בהצלחה, אחרי הכל מלא אבל מלא אנשים כבר עשו זאת לפניכם, מלא תיירים הגיעו לארצות הברית קנו, טיילו ומכרו קרוואנים וכל שנותר הוא ללכת בצעדיהם, ללמוד מהטיפים שלהם ומהאתגרים שחוו.
חשוב לזכור שארצות הברית בנויה ומותאמת בצורה בלתי רגילה לחיים בקרוואן וזה יתרון עצום, אורך החיים הזה הוא חלק בלתי נפרד מהתרבות האמריקאית וזה מסייע מאוד לאורך הדרך. קל מאוד להתייעץ עם המקומיים על כל הנושאים השונים, קנייה וחיים בקרוואן כאן הם לא משהו יוצא דופן והתשתיות בדרכים הם בלתי רגילות.
בטור הזה ננסה לתת קצת מידע מהתהליך שאנחנו עברנו, מה עשינו ואיך קיבלנו את ההחלטות לאורך הדרך בתקווה שזה יוכל לסייע לכם בתחילת המסע שלכם.
אז למה בעצם לקנות קרוואן ?
אם החלטתם שאתם רוצים לצאת למסע בדרכים בארצות הברית אתם בהחלט יכולים להשכיר קרוואן, יש כל מיני חברות השכרה ולמרות שהדגמים די מצומצמים והקרוואן שתקבלו יהיה כנראה פחות טוב ודי משומש לעומת מה שאתם יכולים לקבל מקניה של קרוואן יד שנייה או אפילו שלישית, השכרה תפתור לכם המון בעיות ותחסוך את כל ההתעסקות בביטוח, טיפולים ותיקונים ולא תצטרכו להתעסק בכלל בתהליך הקנייה והמכירה, תוכלו פשוט לנחות בשדה לקחת מונית לחברת ההשכרה ולצאת לדרך, פשוט וקל.
הבעיה היא שהשכרה יקרה, אפילו יקרה מאוד, השכרה ליום תעלה לכל הפחות 100 דולר ובעונה יכולה להגיע גם ל-200 דולר ליום ככה שאם יוצאים למסע ארוך של שלושה חודשיים או יותר העלות במקרה הטוב תעמוד על 9000 דולר ובמקרה הרע יכולה להגיע גם להוצאה דמיונית של 18 אלף דולר.
השאלה המהותית שרוב האנשים שואלים היא איפה עובר קו הזמן הדמיוני שממנו לא הגיוני להשכיר. אין ספק שבקנייה יש ירידת ערך ולמרות שאנחנו מכירים אנשים שהצליחו למכור במחיר שקנו יותר הגיוני להניח 20% ירידת ערך. מהסיבה הזו אני חושב שכלכלית כבר מחודשיים עדיף לקנות, הבעיה היא שקנייה ומכירה לוקחים זמן ולא מעט, לנו לקח חודש לצאת לדרך, המהירים ביותר ששמעתי עליהם יצאו אחרי שבועיים ככה שאם אין לכם חברים או משפחה שיכולים לדאוג לכם לקנייה ולמכירה זה לא הגיוני להשקיע חודש או יותר בקנייה ומכירה בטיול שכל כולו חודשיים. לדעתי עד חודשיים הייתי משכיר ומשתדל לא להגיע בשיא העונה, לשלושה חודשים לא הייתי מגיע בכלל והייתי מכוון לארבע חודשים או יותר ואז קונה בלי לחשוב פעמיים. הקרוואן שתקנו לפרק זמן כזה יהיה גם משתלם כלכלית אבל יותר חשוב הוא יהיה איכותי, משומש הרבה פחות ומותאם הרבה יותר לצרכים שלכם ואין לי ספק שהוא ישדרג את המסע שלכם משמעותית, הקרוואן שלנו מרגיש לכל דבר ועניין כמו הבית שלנו ואנחנו מרגישים בו הכי נוח שאפשר.
את עולם הקרוואנים אפשר לחלק לשתי משפחות:
קרוואן ממונע (מוטורהום)- RV – שזה יחידה אחת שכוללת גם את הרכב וגם את הבית.
טרוול טריילר- Travel Trailer - שזה רק הבית אשר נגרר על ידי רכב גורר שאותו קונים בנפרד.
לשתי המשפחות האלו יש יתרונות וחסרונות שהם מעין תמונת מראה אחד של השני וכמו כל דבר בחיים היתרונות והחסרונות שלהם נובעים מאותה נקודה בדיוק- יחידה אחת מול יחידה נגררת.
היתרון הגדול ביותר של ה- RV הוא שמדובר ביחידה אחת ולכן כל תהליך החיפוש, הקנייה, הביטוח, הטיפולים וכו' עוסק רק ברכב אחד וזה יתרון גדול במיוחד לקצרים בזמן.
היתרון השני של RV הוא שהנהיגה קלה ונוחה הרבה יותר, בסוף מדובר ברכב אחד וגם אם הוא גדול זה הרבה יותר קשה לגרור עגלה מאשר לנסוע במשאית לצורך הדוגמא.
ב-RV אפשר גם (לא ממליץ אבל אפשר) לעבור אחורה בזמן הנסיעה, ללכת לשירותים, לפתוח מקרר וכו' מה שלא אפשרי בקרוואן נגרר.
.
את משפחת ה- RV – אפשר לחלק לשלושה סוגים- ה- Type C הוא הדגם הבינוני ולדעתנו הוא המתאים ביותר לטיול קרוואנים עם ילדים קטנים והוא האופציה הריאלית לקנייה תחת משפחה זו.
ה- Type C גדול יותר מאחיו הקטן ה-Type B- שזה כמו מיניבוס מה שלא מתאים לטיול עם ילדים, וקטן יותר מאחיו הגדול ה- Type A - שזה בעצם אוטובוס ולדעתנו לא נדרש אלא אם כן הילדים ממש גדולים או יש ממש הרבה מהם. ה- Type A דורש גם יכולות תקציביות גדולות יותר וגם כמובן יכולת, רצון ורישיון שמאפשר לנהוג באוטובוס.
החיסרון הגדול של ה- RV הוא שמדובר ביחידה אחת מה שאומר שלכל מקום שרוצים ללכת צריך לקחת את הרכב המפלצתי הזה בין אם מדובר ביום טיול בעיר, בנסיעה לסופר, בהגעה לתחילתו של מסלול טיול רגלי, בביקור במוזיאון או הגעה ליום בים וזה חיסרון גדול, חיסרון שהוא די לא פרקטי עם ילדים קטנים שדורשים גמישות מרבית וגם לא יכולים נגיד לנסוע על אופניים 5 ק"מ מהקאמפ לנקודת התחלת הטיול/ הסופר / גינת המשחקים וכו' הבעיה כל כך משמעותית שהרבה אנשים (במיוחד אלו עם האוטובוס- Type A) קונים רכב קטן וגוררים אותו עם ה-RV שלהם ובמעשה זה בעצם מבטלים את היתרונות הגדולים של משפחת ה-RV.
הבעיה השנייה עם ילדים, במיוחד הקטנים שצריכים כיסאות ילדים היא הבטיחות. שנוסעים ב-RV- הנהג ומי שלצידו יושבים מקדימה ממש כאילו היו ברכב אבל מאחוריהם אין מושב של רכב, הילדים בעצם יושבים בקרוואן עצמו ומעבר לזה שלא תמיד יש חיבורים טובים לכיסאות הילדים, אם תהיה תאונה הילדים הרבה פחות בטוחים ושמורים מאשר אם היו יושבים בספסל אחורי של רכב.
משני הסיבות האלו (גמישות ובטיחות) החלטנו לוותר על ה- RV.
ה- Travel Trailer כתמונת מראה מציב חיסרון גדול בדמות הצורך לקנות 2 רכבים כי הקרוואן צריך טנדר חזק שיגרור אותו מה שאומר שצריך להתעסק עם קניה, טיפול ומכירה של שני רכבים מה שמכפיל את המאמץ, את זמן החיפוש והבירוקרטיה וגם את הבעיות הפוטנציאליות. בנוסף, הנהיגה היא קשה ומאתגרת הרבה יותר. מצד שני היתרונות כמראה הם שיש גמישות מרבית כי פשוט מעמידים את הקרוואן בקאמפ או בכל מקום אחר לצורך העניין ונוסעים באוטו לכל מקום ובכל זמן ללא שום הגבלה וכן שהילדים יושבים בבטחה באוטו רגיל שגורר את הקרוואן.
ל Travel Trailer - יש עוד יתרונות שנובעים מהעובדה שיש הרבה יותר מהם בשוק. זה יוצר מבחר גדול יותר ומוזיל את העלויות שלהם. גם אם קונים גורר ונגרר יש סיכוי גדול שאלו יצאו זולים יותר מ Type C באותה רמה ומה שבטוח ה Value for Money שלהם יהיה גבוה יותר כלומר באותו מחיר תקבלו בית ברמה גבוהה יותר ב- Travel Trailer מאשר ב- Type C.
הנגררים מגיעים במבחר סגנונות אדיר שמאפשר להתאים את הנוחות והצרכים של כל משפחה במדויק בעוד ה- Type C לרוב מגיע בפחות סגנונות והטרוול טרייל יהיה גדול יותר בסה"כ הכללי- Type C באורך 30 פיט לדוגמא מן הסתם קטן יותר מ- Travel Trailer באורך 30 פיט כי הראשון כולל גם את החלק הממונע והשני לא.
משפחת ה- Travel Trailer כוללת הרבה מאוד סוגים אבל נתמקד כאן ב-2 הסוגים הנפוצים ביותר ה- Travel Trailer הרגיל שזה קרוואן רגיל שמתחבר בשרשרת לתפוח של הרכב הגורר ממש כמו שגוררים עגלה וה- גלגל חמישי- Fifth Wheel - שזה קרוואן נגרר שמתחבר בצורה מיוחדת, מלמעלה על המיטה או הבגז' של הרכב הגורר.
בפשטות אומר שה - Fifth Wheel- מהווה בעצם סוג של כלי ביניים לכיוון ה- RV. בגלל הדרך בה הוא מחובר הוא מאפשר גרירה נוחה וקלה הרבה יותר אבל מצד שני הוא יותר יקר. סגנון הגרירה הייחודי שלו מאפשר לו לגרור נגררים גדולים הרבה יותר מה שמעלה עוד יותר את תנאי החיים ואת המבחר אבל גם דורש רכב גורר חזק יותר. לטעמי האישי אם מתעלמים שניה מהנושא הכספי אז זה הכלי הטוב ביותר מכל האפשרויות, הוא יהיה גדול ומפנק אבל גם יציב ויאפשר נהיגה קלה לאורך הדרך, בטיחות וגמישות.
אבל מכיוון שבעולם האמתי אי אפשר להתעלם מהעלות אנחנו בחרנו ללכת על ה- Travel Trailer הרגיל.
איזה חברה לקנות ?
אז התמקדנו ובחרנו את הסוג שעליו אנחנו הולכים אבל כאן לא נגמר הסיפור, כמו בעולם הרכבים כך גם בעולם הקרוואנים יש חברות שונות, כמו שאפשר לקנות מכונית משפחתית או SUV של הונדה, סיטרואן, טויוטה וכו' ככה ל- Travel Trailer יש חברות שונות וחשוב להכיר ולחקור כי יש כאלו טובות יותר וכאלו טובות פחות ובמיוחד אחרי תקופת הקורונה במהלכה הצטרפו עוד חברות חדשות לשוק לצד חברות ותיקות שהוציאו דגמים חדשים שבסה"כ הרמה שלהם לא תמיד טובה ואיכותית מספיק.
מהמחקר שאנחנו עשינו בארץ לפני שיצאנו לדרך למדנו שניתן לחלק את הקרוואנים הנגררים (לפחות אלו שניתן לרכוש במחיר יחסית סביר) ל-3 רמות איכות ועלות שונות. על רמה 3, הנמוכה ביותר, לה גם יש הכי הרבה דגמים, אני לא אתייחס כאן, אנחנו החלטנו לא ללכת לכיוון הזה בכלל אחרי שקראנו לא מעט ביקורות שליליות ברשת וכך במכה בעצם פסלנו מלא סוגים. אנחנו העדפנו ללכת על דגם ישן יותר או יקר יותר שיהיה איכותי יותר.
המותג החזק ביותר ברמה ה-2 הבינונית הוא ה- JAYCO , מהמחקר שלנו מצאנו אותו כאחד הדגמים הטובים ביותר וגם כזה שניתן לרכוש בתקציב הגיוני (וזה הדגם שאליו כיוונו ושמנו בראש הרשימה שלנו ולמרות שבסוף לא קנינו אותו אני חושב שהוא הדגם המומלץ ביותר), לצידו ברמה ה- 2 רבים ציינו גם את KZ ו- Palomino.
ברמה ה- 1 (ושוב אני מתייחס פה לדגמים בעלות הגיונית ולא לדגמים היקרים של הקרואוונים הנגררים) ניתן למצוא את הדגמים של חברת Grand Design ו- Winnebago. שני אלו הם הטובים ביותר וגם היקרים ביותר מהרשימה כאשר ה- Grand Design הוא ללא ספק הטופ (והוא באמת די מדהים ראינו מלא ממנו בדרך) ולאחריו ה- Winnebago (אותו רכשנו בסופו של דבר).
מה חשוב שיהיה לנו באוטו בית ?
אז החלטנו שאנחנו הולכים על Travel Trailer והחלטנו על החברות אותם נחפש שנגיע והשלב הבא הוא לדייק מה הכי חשוב לנו ברכב הנגרר שלנו כי באמת שיש המון אופציות ובקלות אפשר ללכת לאיבוד. כאן נכנס המושג – Floorplan המתאר את המבנה של הקרוואן מבפנים.
אנחנו החלטנו על 3 עקרונות מנחים שהם חובה בשבילנו:
1. האורך יהיה בין 28-32 פיט, לא גדול מידי ולא קטן מידי, לטעמנו האורך המושלם הוא 30 פיט.
2. הקרוואן חייב לכלול Slide Out- - שזה אומר שהקיר של הסלון/מטבח יוצא הצידה ומגדיל את השטח הפנימי כמעט בפי 2, ווואו כמה שזה הכרחי זה ממש game changer ברמה לא הגיונית והופך את הקרוואן שיכול להיות די קטן וצפוף לבית של ממש עם מספיק שטח בשביל הילדים לשחק, לקפוץ, להשתולל ואפילו לרקוד.
3. מיטת קומותיים לילדים ומיטה זוגית בשבילנו. הילדים צריכים מקום ואנחנו צריכים מקום, ולא, ספה שהופכת למיטה שכול יום צריך לסדר ולקפל מחדש לא נראה לנו כפתרון קבע נכון, לא עבורנו ולא עבור הילדים.
בנוסף הוספנו נקודה שתהווה בונוס שבנוסף למטבח הפנימי יהיה מטבח חיצוני (בפועל אנחנו לא משתמשים בזה יותר מידי אבל זה בהחלט נחמד שיש).
עוד טיפ חשוב - קרוואן נגרר עדיף שיהיה עד 7000 פאונד (יחידת המשקל האמריקאית) זה מאפשר לגרור אותו עם טנדר גורר מהסוג ה"קטן" יותר כמו : Ford F-150, RAM- 1500, Chevrolet Silvestro-1500 או Toyota Tundra שזהו הדגם שהאמריקאים שוב ושוב המליצו לנו כהכי טוב, אמין וחזק.
אנחנו בחרנו לבסוף בקרוואן נגרר ששוקל 8800 מה שהוביל אותנו לחיפוש ארוך ולקנייה של טנדר גדול יותר - Ford F-250. הרכב נהדר ויש לו כוח ויכולות גרירה אדירים שהופכים את כל החוויה לנוחה הרבה יותר אבל לרכב היותר גדול יש חסרונות מובהקים – יש פחות ממנו אז יותר קשה למצוא והוא יותר יקר, הוא דורש יותר דלק ומדובר ברכב עבודה לכל דבר ועניין מה שאומר שזה רכב שעבד הרבה בעברו ולכן חשוב לבדוק שקונים רכב במצב טוב. אנחנו מאוד הקפדנו על הסעיף האחרון ולכן לקח לנו לא מעט זמן (שלושה שבועות) למצוא. את כל הרכבים שראינו ונראו לנו לקחנו למסוך קרוב שמצאנו בגוגל לבדיקה לפני קניה. ההבדל בין הרכבים הגוררים הוא נקודה חשובה ביותר שצריך לשקול ולהבין את ההשלכות לפני קניית הקרוואנים הנגררים הכבדים יותר ולכן היה לנו חשוב לכתוב עליה כאן.
בעצם את כל החלק של הבחינה והדיוק עשינו בארץ ושהגענו לבוסטון התחלנו לחפש בצורה מאוד מאוד מדויקת לפי מה שהחלטנו מראש מה שמאוד עזר לנו לעשות את התהליך במהירות יחסית (אחרי שבוע כבר נתנו הצעה על הקרוואן שלנו).
איפה מחפשים ?
יש הרבה אתרים מומלצים ומקומות שאפשר לחפש בהם קרוואנים אנחנו מצאנו את ה- Facebooks Marketplace - ככלי הכי יעיל ונוח, מסתבר שהאמריקאים מאוד אוהבים אותו, היה בו מבחר מאוד מאוד גדול, הוא מאפשר לעשות סלקציה טובה על הסוג והמרחק מהמיקום בו אתם נמצאים וגם מאפשר לראות מי האדם שאתה הולכים לקנות ממנו שזה מאוד מאוד חשוב. פייסבוק גם מספק גישה לאנשים פרטיים שמוכרים ולא רק דילרים.
האתר השני ששווה המלצה לדעתנו הוא ה- RVTrader.com שהוא סופר נוח ויעיל ומאפשר להכניס את כל תתי הסעיפים הרלוונטיים למערכת (כמו חברה, אורך, משקל, עלות וכו'), השתמשנו בו הרבה שרצינו לראות אופציות כלליות ולהבין מה האפשרויות השונות ומה חשוב לנו שהיינו בארץ, אבל שהיינו בארצות הברית כמעט ולא השתמשנו בו והתמקדנו בעיקר בפייסבוק.
את הרכב הגורר בעיקר חיפשנו ב- Autotrader שהיה הכי נוח ויעיל עבורנו. שם בעיקר רואים רכבים של דילרים. הרבה מהרכבים כאן שמים גם את ה- CARFAX של הרכב שזה סוג של מסמך רשמי של הרכב שמתאר את כל ההיסטוריה שלו, האם היו לו תאונות או בעיות מיוחדות וגם איזה טיפולים עשו לו לאורך השנים ומתי. ה- CARFAX מראה גם כמה ידיים היו לרכב, כמה מייל כל אחד מהם נסע ובאיזה שנים והרבה מאוד פעמיים הדילר כבר שילם על המסמך ככה שהוא נגיש לכם בחינם, אם לא תדרשו את זה מהדילר. לצערנו אין כזה דבר לקרוואנים וזה נכון רק לרכבים בארצות הברית.
אחרי בחינה באינטרנט וסיור בשטח במהלך השבוע הראשון שלנו בבוסטון הגיעו שני קרוואנים לראש הרשימה Jayco שנת 2019, 30 פיט, 7000 פאונד שהיה של זוג עם שני ילדים גדולים שכבר עזבו את הבית, הקרוואן היה נראה טוב והזוג רצה 19 אלף דולר עליו, הקרוואן עמד בקאמפ כל העונה והיה ברור שהשתמשו בו לא מעט. מולו ראינו קרוואן של Winnebago שנת 2018, 32 פיט, 8800 פאונד שהיה של זוג צעיר עם שני ילדים קטנים פחות או יותר בגיל של הילדים שלנו. הקרוואן היה בבית שלהם והיה נראה שמור לתפארת (כמעט חדש) הזוג סיפר לנו שהם נוסעים פעמיים / שלוש בשנה לאיזה שבוע וזהו וזה אכן היה נראה ככה. מעבר למשקל שחרג ממה שרצינו המחיר שהם רצו היה 25 אלף דולר מה שהיה קצה גבול התקציב שהצבנו עבור קניית הקרוואן. התלבטנו ממש וזו לא הייתה החלטה קלה אבל בפנים היה לנו ברור שה- Winnebago הזה יהיה לנו לבית נעים ונוח הרבה יותר, העובדה שהזוג הצעיר היו בסטטוס שלנו ועשו רושם אמין עזרה לנו לקבל את ההחלטה אבל בסופו של יום המצב והמראה שלו הם אלו שהכריעו. בגלל שהזוג הצעיר נתן לנו הרגשה מאוד טובה ובגלל שהיה נראה שהם שמרו על הקרוואן מאוד ונסעו בו מעט החלטנו לדלג על תהליך בדיקה מקצועי לפני קניה מה שמאוד מומלץ כן לעשות. אם מחפשים כזה אני מצאתי את NRVIA.org שפרוסים בכל ארצות הברית ומספקים שירות שנראה מקצועי, מהיר ואמין.
תהליך הקניה:
לאחר שסיכמנו בעל פה על המחיר כריס (הבעלים) הכין Bill of Sale שזה סתם מסמך שהוא מכין לא איזה משהו של עו"ד, שם כתוב את כל מה שהוסכם עליו מבחינת המחיר, את פרטי המוכרים והקונים, את הרכב הנקנה וכל הפרטים שלו. זה בעצם המסמך שמאשרר את העסקה ולא שטר הבעלות שיגיע בשלב הבא.
אחרי שהמסמך נחתם עשינו העברה בנקאית שלקחה יומיים, לא הייתה שום בעיה עם העברה, לא מבחינת המוכרים ולא מבחינת הבנק, שמענו שאמריקאים רוצים רק מזומן ושיש בעיות בהעברה בנקאית מישראל אבל זה לא היה עניין בכלל במקרה שלנו.
עכשיו לאחר שהכסף עבר המוכר מעביר את שטר הבעלות -ה- Title של הרכב אותו לוקחים למשרד הרישוי. במקרה שלנו הקרוואן שלהם היה ממומן על ידי הבנק שלהם ולכן לא היה להם את שטר הבעלות ביד (שאלה שחשוב לשאול מראש!) במקרה שלנו לקח שבועיים וחצי לבנק לשחרר את השטר מה שיכול היה להיות מאוד מבאס אבל בגלל שבכל מקרה התעכבנו עם קנית הרכב הגורר אז זה לא שינה לנו יותר מידי. הטייטל למרות שהוא סתם דף נייר הוא מאוד חשוב כי על פניו כל מי שמחזיק בו פיזית יכול לטעון שהוא הבעלים של הרכב.
אחרי שמקבלים את הטייטל הולכים איתו למשרד הרישוי המקומי – DMV – לרשום את הרכב באופן רשמי ולקבל לוחית רישוי- בארצות הברית שלא כמו בישראל לוחית הרישוי היא של הנהג ולא של הרכב, המוכר מוריד את לוחית הרישוי שלו שהוא מוכר את הרכב ואתם שמים לוחית רישוי אישית שנותן לכם משרד הרישוי.
רישום רכב בארצות הברית זה סרט לא פשוט, קודם כל חשוב להבין שבניגוד לגישה שלנו בישראל לגבי ארצות הברית זו לא מדינה אחת, היא איחוד של מדינות ולכל מדינה ומדינה יש חוקים שונים משלה והדבר מאוד בולט בחוקי התחבורה. לפני שהגענו עשיתי טלפונים ל-DMV ול-RMV במסצ'וסטס וניו המפשיר (המדינות הקרובות ביותר לבוסטון) להבין מה הפרוצדורה והאם אנחנו יכולים לרשום על שמנו רכב כלא אזרחים. בשני המקרים התשובה היא כן אבל בניו המפשיר מבקשים לראות הוכחת מגורים שזה בעצם כתובת רשמית של איפה שאתם גרים במדינה ולא תא דואר לא תופס פה וגם לא כתובת של מלון, צריך להראות שכירות או בעלות לכל התקופה בה אתם רוצים לרשום את הרכב או לחילופין הצהרה של משהו מקומי שאתם מתגוררים אצלו. במסצ'וסטס זה יותר פשוט ואמרו לנו שאנחנו לא צריכים להוכיח מגורים אלא רק לתת כתובת ולהראות ביטוח בתוקף עם כתובת מקומית, כאן לא היו לנו שום בעיות כי התארחנו אצל חברים שהסכימו שנשתמש בכתובת שלהם לטובת הרישום, בפעול לא רשמנו את הרכבים במסצ'וסטס.
את הרכב הגורר שלנו קנינו מדילר שהוא בכלל מקונטיקט ושראינו רכבים ממדינות שהם לא מסצ'וסטס אמרו לנו בחלק מהמקומות שבלי רישיון רכב של מסצו'וסטס הם לא ימכרו לנו את הרכב כי אנחנו לא רושמים אותו בקונטיקט. זה היה כנראה החלק הכי מתסכל בכל תהליך הרכישה, תהליך הרישום עצמו סבוך ובירוקרטי ועוד יותר אם קונים רכב במדינה אחת ורושמים אותו במדינה אחרת. כן אוסיף כאן שאנחנו יודעים מאחרים שבוודאות אין בעיה לקנות רכב בפלורידה ואפשר להשתמש שם גם בתא דואר ככתובת. גם בקליפורניה וושינגטון אנחנו מכירים אנשים שקנו רכבים ואם יש חברים או מכרים שגרים במדינות השונות זה מאוד מקל על התהליך כאשר משתמשים בכתובת שלהם. בכל מקרה אנחנו מצאנו פתרון שמאפשר לקנות בכל מקום בארצות הברית בלי שום בעיות, בלי צורך בכתובת או רישיון מקומי ושיכול להיות גם מאוד משתלם בהתאם למס המקומי ועלות הרכבים שתקנו.
מדינת מונטנה מאפשרת לכל אדם גם אם אינו אזרח אמריקאי לפתוח LLC שזה חברה בע"מ בעברית. החברה היא בעצם חברה שלא עושה כלום, אין לה שום פעילות, שום הכנסות או הוצאות, היא משמשת אך ורק לקניית הרכב. פתחנו חברה שנקראת ENY (Erez and Yael) שנינו בעלי החברה והחברה היא זו שקנתה את הרכבים והרכבים בעצם רשומים על שמה. זה לא רק פתר את כל הבעיה הבירוקרטית אלא גם הוזיל לנו עלויות כי בעוד ב במסצ'וסטס יש 7% מס רכישה במונטנה יש 0% מס. מונטנה גם לא דורשת בדיקה רשמית של הרכב כמו נגיד שיש במסצ'וסטס ובפלורידה לדוגמא מה שמאפשר בפועל לקנות את הרכב מכל מקום בלי צורך להגיע פיזית למונטנה.
מצאנו כמה חברות שעושות את התהליך והשירות של פתיחת החברה ורישום הרכבים ולבסוף בחרנו ב-Visitor.us . זו בעצם חברה של איש אחד ממונטנה שכל מטרתה היא לעזור לתיירים לרכוש רכבים בארצות הברית. עם מאט הבעלים עשינו שיחת זום להיכרות והוא עשה רושם מאוד טוב, אני גם דיברתי עם שני ישראלים שגרים בארצות הברית וקנו רכבים בעזרתו והם אמרו דברים מאוד טובים אז החלטנו להתחיל בתהליך שהיה מאוד מהיר ומקצועי וגם די קל, הכל היה באונליין בצורה מאוד מסודרת. את הטייטל מילאנו לפי ההסבר שלו ושלחנו לו ב-FEDEX והוא שלח לנו חזרה את הטייטל חתום ומאושר ואת לוחות הרישוי וגם הפיק לנו לוחית רישוי זמנית אותה מדפיסים ותולים על הרכב עד אשר לוחית הרישוי הקשיחה מגיעה בדואר.
החיסרון היחיד עם מאט לטעמנו היה שהוא פחות רצה לעבוד איתנו דרך הטלפון אלא רק דרך המערכת הממוחשבת שלו ודרך מיילים, זה היה קצת מבאס כי היה איזה פעמיים שהיו לנו שאלות והיינו לחוצים לקבל תשובה בזה הרגע אבל בסוף הכל הסתדר לטובה וזה סתם היה לחץ מיותר שלנו.
מאט בחור טוב וטיפל בנו מאוד יפה ואני ממליץ עליו בחום, השירות שלו עולה 1000 דולר לפתיחת החברה ורישום הרכב הראשון ואם יש רכב שני אז העלות של הרכב השני היא 750 דולר, לנו זה יצא הרבה יותר משתלם מאשר לשלם את המס של מסצ'וסטס.
חוץ מזה מאט שולח מיילים מסודרים במהלך השנה כאשר יש צורך למלא או לחתום על טופס מסויים כמו דוח מס (שהוא 0) שנתי וכו' ודואג לכל ענייני החברה לאורך הקיום שלה. בסוף המסע ואחרי שמוכרים את הקרוואן והרכב פשוט מבקשים ממנו לסגור את החברה וכאן נגמר העניין.
כן חשוב לדעת שיש תהליך טיפה שונה במכירה של הקרוואן מבחינת העובדה שהוא רשום על חברה ולא על השם שלכם, לדוגמא אם אתם מוכרים לדילר חשוב לוודא שהוא מוכן לרשום את הצ'ק על שמכם ולא על שם החברה כי לא כולם מוכנים ובעת מכירה לאדם פרטי תצטרכו נוטריון לחתימה על הטיטל, לפרטים נוספים על תהליך המכירה יש פוסט נפרד.
מילה אחרונה שקשורה לביטוח- על מנת לרשום את הרכב צריך לעשות ביטוח, אנחנו בחרנו בחברת פוגרסיב גם לרכב וגם לקרוואן הם החברה הכי פתוחה לתיירים ולמרות שיש עוד חברות שמאפשרות ללא אמריקאים ובלי רישיון מקומי לעשות ביטוח הם היו הכי קלים מהבחינה הזו שהם קיימים בכל ארצות הברית ומאפשרים לכל תייר מכל מקום לעשות ביטוח. לא הייתה שום בעיה לעשות ביטוח בלי רישיון אמריקאי וגם לא עם העובדה שה- LLC הוא שרשום כבעלי הרכב. מה שכן הופתענו מאוד מהמחירים שהיו גבוהים מאוד לאור זאת שאין לנו היסטורית נהיגה בארצות הברית. עבור הקרוואן שילמנו 500 דולר לשנה ועבור הרכב 2000 דולר לחצי שנה שזה פשוט סכום מטורף (עשינו את הביטוח 100/300/100 אפשר לעשות ביטוח נמוך יותר ולהוזיל עלויות). פוגרסייב סיפקו לנו את ביטוחי החובה שחייבים לעשות לרכבים ולקרוואן עשינו בנוסף גם ביטוח על החלקים הפנימים שלו דרך גוד סאם וגם שירותי דרך עשינו דרך גוד סאם. עוד מידע על ביטוחים, מנויים, טיפים וכו' אפשר למצוא בפוסט הבא.
נקודה אחרונה בנושא הרכב הגורר, מאוד חשוב להתאים את הגורר לנגרר מבחינת משקל הנגרר ויכולת הגרירה של הגורר. אני ממליץ להשתמש באקסל המצורף שעושה את החישוב ועוזר להבין אם הרכב שאתם רוצים לקנות נמצא בטווח הנכון לגרור את הקרוואן הספציפי שלכם. זו נקודה מאוד חשובה במיוחד למי שרוצה לנסוע למרחקים גדולים ולאורך זמן.
אנו מקווים שהפוסט הזה ענה לכם על השאלה איך קונים קרוואן בארצות הברית, נתן לכם מידע והבנה יור טובה על התהליך הנדרש. מוזמנים ליצור איתנו קשר, נשמח לסייע לכם, לענות על שאלות ולתרום מניסיוננו.
Comments