שלושה שבועות בוירג'יניה וצפון קרוליינה - פארק שננדואה , בלו רידג פארקווי והפארק הלאומי סמוקי.
![](https://static.wixstatic.com/media/e58d1a_738c20dd46014d5a92f4f4b4c76f2741~mv2.jpg/v1/fill/w_980,h_735,al_c,q_85,usm_0.66_1.00_0.01,enc_auto/e58d1a_738c20dd46014d5a92f4f4b4c76f2741~mv2.jpg)
רכס ההרים הכחולים (Blue Ridge Mountains) נקרא כך משום שבמבט מרחוק הוא נראה כבעל גוון כחול בוהק. בשיא הגובה מתפתל לו כביש נופי מהמם הנפרס לאורך 575 מייל. הדרך מתחילה בפארק שננדואה ומסתיימת בפארק הלאומי סמוקי ולאורכה אינספור תצפיות ואתרי טבע נהדרים, רכסי הרים, מפלים, ישובים כפריים, היסטוריה מקומית ושלל מסלולי טיול בכל הרמות.
לדרך ההרים הנמצאת במרכז מזרח ארצות הברית הגענו בחודש נובמבר, ממש בחלקו האחרון של הסתיו או מה שנקרא בהגות המקומית ה- "stick season" - עונת המקלות, מלשון העצים האדירים שהשילו כבר את רוב העלים ויוצרים מראה מיוחד של ענפים (מקלות) ערומים.
הנוף בתקופה הזו מאופיין עדין בנוף של תקופת השלכת במקומות הנמוכים יותר הצבועים בצבעי האדום, כתום וצהוב, אך למעלה במעלה ההרים ולמעשה לאורך הדרך המפורסמת עצמה העצים ערומים לגמרי ויוצרים תמונה יחודית המזכירה קצת סצינות מהסרט היפה והחיה או סצינות שונות שמקושרות אצלי לעורבים וחייו של אדגר אלן פו, מראה בהחלט מיוחד ושונה.
לאזור ההרים הכחולים (Blue Ridge Mountains) ניתן להגיע לאורך רוב השנה פרט אולי לחודשי החורף המושלגים. באביב מראה הפריחה לבטח יהיה מהמם, בקיץ מזג האוויר יהיה נהדר לטיול והנאה מהרבה מקורות המים שבאזור ובסתיו השלכת לבטח מטריפה את החושים. בכל מקרה למחפשי רוד טרייפ ההנאה מובטחת, מדובר באחת הדרכים המפורסמות, היפות ומטויילות ביותר בארצות הברית.
את המסלול אפשר לעשות בנפרד כגיחה מהארץ של מספר שבועות או כחלק מטיול יותר ארוך ומומלץ להתחיל את המסלול בוושינגטון די סי ממנה להמשיך לפארק שננדואה (Shenandoah National Park), להמשיך לדרך הבלו ריג'ד"(Blue Ridge Parkway) דרך שלמעשה מחברת בין פארק שננדואה לפארק סמוקי (Great Smoky Mountains National Park) שהוא ללא ספק הדובדבן שבקצפת.
וושינגטון די סי ( Washington D.C):
הרבה אנשים מדלגים על העיר בטיול קרוואנים ולדעתנו זה פשוט חבל, עיר הבירה של ארצות הברית מלאה במקומות מעניינים ומיוחדים לראות ולבקר בהם, האופציות הן אינסופיות והטיול קל ונגיש ביותר, לכל הפחות שווה להקדיש יום אחד בשיטוט בין האתרים השונים.
וושינגטון היא נקודת פתיחה נהדרת למסלול היא קרובה מאוד לשננדואה (שעתיים וחצי), יש אליה טיסות ישירות מישראל והיא עיר נהדרת להתארגנות לקראת המסע וגם לחוות קצת עיר ועירוניות לפני שיוצאים לטבע.
![](https://static.wixstatic.com/media/e58d1a_925cfc8fd79c40f794f0c4785cecaef7~mv2.jpg/v1/fill/w_980,h_738,al_c,q_85,usm_0.66_1.00_0.01,enc_auto/e58d1a_925cfc8fd79c40f794f0c4785cecaef7~mv2.jpg)
30 דקות מחוץ לעיר בורג'יניה נמצא - Lake Fairfax Park Campground- הקאמפ מקסים, אומנם אין לו חיבורים למים וביוב אלא רק לחשמל אבל ניתן למלא ולרוקן בנקודה מרכזית והוא נותן הצצה לטבע האדיר שורג'יניה עומדת לספק עבורכם לאורך הדרך, בקאמפ עצמו יש אגם והדרך ממנו לושינגטון קלה ונוחה מאוד.
בבוקר ננסענו חצי שעה לעיר והחננו את האוטו בחניה רגילה ברחוב (מקבלים 3 שעות בכמה דולרים ומשלמים במדחן הקרוב או באפליקציה) ליד הבית הלבן שהייתה התחנה הראשונה שלנו. הכניסה מהצד הצפוני (היפה יותר) הייתה סגורה באותו יום לצערנו אז הלכנו לראות את הבית מהצד הדרומי שמספק מבט רחוק יותר ומהנה פחות.
משם המשכנו ברגל למוזיאון הלאומי להיסטוריה אמריקנית (Smithsonian National Museum of American History) בו בילנו קצת יותר משעתיים. בושינגטון יש את אזור ה- mall- בו יש מספר רב של מוזיאונים מעניינים, אנחנו החלטנו לבקר רק באחד לאורך היום ולמרות שמוזיאון הטבע הוא אופציה נהדרת החלטנו לוותר עליו אחרי ששבועים לפני כן ביקרנו במוזיאון הטבע המדהים של ניו יורק וחיפשנו משהו שונה מהדברים שכבר שראינו בטיול. המוזיאון הלאומי היה אופציה נהדרת עבור הילדים שמאוד נהנו מהחוויה שכללה תצוגת סירות, דגלים, רכבים, מוזיקה וכו' ולנו המוזיאון סיפק עוד מבט והבנה של ההיסטוריה הענפה של המדינות בהם אנחנו מבקרים כבר מספר חודשים.
משם העברנו את האוטו וישבנו קצת לנוח ולאכול בגן הפסלים של הגלריה לאומנות (National Gallery of Art – Sculpture Garden) ממנו עברנו לצד השני של הרחוב למרכז המול ולמבט מרהיב על גבעת הקפיטול, הלכנו לאנדרטת ושינגטון, ממנה לאנדרטת מלחמת העולם השנייה ולסיום לאנדרטת לינקולן אליה הגענו בכוונה סביב השעה 17 ושם ישבנו קצת מה שנתן לנו מבט של האנדרטה גם באור היום וגם בשקיעה ובחשיכה- מאוד מומלץ. בדרך חזרה לגן הספלים הרווחנו עוד מבט של האנדרטאות וכשהם צבועים באורות שונים בחשיכה ומשם חזרנו לקאמפ עייפים אך מרוצים ביותר.
ממש באזור (20 דקות נסיעה) נמצא הפארק הלאומי - Great Falls Park- זה פארק פחות מוכר אבל יפה ומאפשר כמה מסלולים מאוד נחמדים . אנחנו עשינו מסלול קליל לאורך הנהר, המסלול מתחיל עם נקודות תצפית יפות על המפלים השונים וממשיך בהליכה קלה ונעימה לצידו של הנהר. הכניסה עולה 20 דולר אבל אם יש לכם את כרטיס הפארקים השנתי ( America the Beautiful) אז הכניסה היא ללא עלות.
אחרי יום מנוחה יצאנו לדרך ההרים הכחולים שיש מספר אפשרויות לאיך לעבור אותה, רוד טרייפ ברכב עם עצירות במלונות ובמוטלים יספק חוויה שהיא אולי מפנקת יותר אך תעלה בהתאם, נסיעה בקרוואן לאורך הדרך עם עצירות לשינה בפארקי הקרוואנים השונים הנמצאים ממש על הדרך עצמה ומעבר בכל יום מקאמפ לקאמפ יספק מסלול מהיר יותר אך גם מתיש יותר (הנסיעה קשה, הקאמפים פחות טובים ומעבר בכל יום הוא אתגר משמעותי), ואפשר להתמקם במספר קאמפים מרכזיים בעמקים השונים לאורך הדרך, בכל קאמפ לעצור ל-3-4 ימים, בבקרים לעלות ללרכס לעשות מקטע אחד ובערב לחזור לקאמפ, ככה להקדיש כמה ימים לכל אזור ולהמשיך הלאה.
האופציה השלישית היא האופציה שאנחנו עשינו, היתרונות הגדולים שלה הם המבחר והמגוון הגדול יותר של הקאמפים שהם לרוב יותר מאובזרים, יש יותר אפשרות לספונטניות (את הקאמפים על הרכס צריך לרוב להזמין מראש) יש פחות עומס כי לא צריך לנסוע עם הקרוואן לאורך הדרך עצמה מה שאפשרי אך דורש מיומנות גבוהה (ולא לשכוח שהדרך עצמה היא היא הטיול ואני מעדיף להתבונן קצת בנוף ולהנות מהנסיעה ולא להיות מתוח מהסיבובים והרכבים שנוסעים מאחורי). יתרון נוסף ספציפי לנובמבר הוא מזג האוויר שכבר די קר וחורפי ואין מה לעשות ככול שגבוהים יותר מרגישים אותו יותר ואחרון אבל לא חביב הוא הנוף, דרך ההרים הכחולים היא מראה מדהים ומהרכס עצמו לא רואים את ההר אלא רק את הנוף הנשקף ממנו. אם רוצים לראות את הרכס עצמו ואת צבעו הכחול אין מה לעשות חייבים לרדת למטה ולצפות בו מרחוק.
יש גם שני חסרונות גדולים, זמן הטיול הוא הרבה יותר ארוך, לפעמיים הנסיעה לדרך גוזלת מהאנרגיה של השהייה באוטו שאמורה להיות מוקדשת לדרך עצמה ועליות הדלק עולות כי בסה"כ נמצאים הרבה יותר זמן ברכב ונוסעים מרחק גדול הרבה יותר.
הפארק הלאומי שננדואה (Shenandoah National Park):
פארק שננדואה הוא בעצם החלק הראשון והצפוני ביותר של רכס הרי הבלו רידג'. חלקו של הכביש בפארק שננדואה הוא החלק היחדי שיש עבורו תשלום, 30 דולר לכל הביקור (גם כאן למחזיקי כרטיס אמריקאן דה ביוטיפול הכניסה חינם) הדרך בפארק נקראת "skyline dr" ואורכה 105 מייל.
את הדרך אפשר לעשות ביום אחד, בנסיעה ישירה של כמה שעות מאומצות, אבל נהוג יותר לחלק את הדרך לשלושה חלקים ולטייל בכל חלק במשך יום אחד, כך אפשר לעצור בנקודות התצפית השונות ולעשות מסלולי הליכה שונים.
החלק הראשון (הצפוני) מתחיל ממש ליד העיר Front Royal ומסתיים ב- Thornton Gap Entrance Station, אורכו 31 מייל, אנחנו דילגנו על החלק הזה, התכנון המקורי שלנו היה להגיע באותו היום לקאמפ ולצאת לדרך באמצע היום אבל תקלה קטנה שהייתה לנו בקרוואן יצרה לנו עיקוב והחלטנו לוותר על המקטע.
הקאמפ בו ישנו - Spacious Skies Campgrounds - Shenandoah Views - הוא חלק מרשת שנמצאת במזרח ארצות הברית של חברת- Spacious Skies Campgrounds והקאמפים שלהם פשוט נהדרים, כולם מאוד יפים, נוחים ומאוד מוכוונים לילדים, הקאמפ הספציפי הזה לדעתנו בטופ 3 הקאמפים שביקרנו בהם ומתחרה רציני על המקום הראשון, מומלץ מאוד!
למחרת בבוקר נסענו כמעט שעה על מנת להגיע לנקודת הכניסה של החלק האמצעי (השני) הנקרא -Thornton Gap- ממנה נסענו לשתי תצפיות מהיותר יפות שראינו לאורך הדרך: Tunnel Parking Overlook ו- Hazel Mountain Overlook עצרנו להשקיף על הנוף ולאכול כריכים של ארוחת בוקר. משם המשכנו לתצפיות נוספת- Stony Man Mountain Overlook שנותנת מבט יפה על הצד השני ( המערבי) שנשקף מהרכס.
המשכנו בדרך למסלול הליכה יפה אך בהחלט מאתגר -Upper Hawksbill Trail- מדובר בעליה לא קצרה של ההר שבסופה מגיעים לתצפית נהדרת של האזור, התצפית בהחלט יפה אך המסלול היה לא פשוט, יער הצליח לטפס כמעט לבדו את כל הדרך ובחלק האחרון לקחנו אותו על הידיים ותומי היה לאורך כל המסלול במנשא כאשר החלפנו בנינו באמצע. המסלול שהוא לעצמו עם הקטנטנים הוא בסדר אבל כחלק מדרך הכוללת מספר מסלולים שווה לשקול בכובד ראש.
משם המשכנו למסלול נוסף הנקרא- Dark Hollow Falls Trail שהיה יפה ואמור לספק מבט על מפל שהיה קטן מאוד ולדעתו לא שווה את המאמץ, יחדיו שני המסלולים יצרו לנו עומס מיותר ומשם והלאה לא עשינו יותר ממסלול אחד ביום. חוץ מזה אולי הבחירה במסלולים האלו יחדיו היו מאתגרים מידי, במקטע האמצעי יש שני מסלולים שהם קלים הרבה יותר - Limberlost Accessible Trl ו- Story of the Forest Trail ואולי הם בחירה יותר נכונה עם הקטנטנים.
את היום סיימנו בתצפית- Baldface Mountain Overlook ואליה הילדים לא יצאו בכלל מהרכב מרוב עייפות ומשם לנקודת היציאה ב- Swift Run Gap Entrance Station וחזרה לקאמפ.
אחרי יום מנוחה הגיע יום גשום ומעבר (היינו שמחים להישאר עוד ימים בקאמפ אבל זה החיסרון של ספונטניות לאורך הדרך שיש תלות מאוד גדולה באם יש מקום ולכמה זמן) לפחות היה יום גשום מה שמקשה קצת על הנסיעה אבל בסה"כ זה ממש אחלה ליום מעבר. את היום והגשם ניצלנו לעצירה במערות Luray Caverns, מדובר במערכת מערות מרשימה וגדולה במיוחד ופעילות נהדרת ליום גשום. הביקור היה בהחלט מעניין ומיוחד, הכניסה קצת יקרה 32 דולר למבוגר ו 16 לילד מגיל 6 (ככה שהילדים שלנו נכנסו ללא עלות). מה שמאוד אהבנו בביקור, מעבר למערות המרשימות, שזו הייתה חוויה יחודיית לילדים (וגם לנו), משהו שעוד לא עשינו ושכנראה גם לא נעשה בהמשך. זה עוד מימד שמאוד חשוב לנו בדרך ושאנחנו משקיעים בו מחשבה, לנסות לגוון ולהשקיע את תקציב האטרקציות בתבונה ופחות לחזור על עצמנו שוב ושוב.
לאחר הביקור במערות נסענו לקאמפ הבא- Stoney Creek Resort and Campground שהיה יפה אך מעט שומם.
את הבוקר שלמחרת פתחנו בביקור בשוק האיכרים המקומי - Staunton Farmers' Market ומשם המשכנו בנסיעה לא קצרה חזרה לאותה נקודה בה הפסקנו לפני יומיים ב- Swift Run Gap Entrance Station - לחלקו השלישי והדרומי ביותר בפארק שננדואה.
את הדרך התחלנו בתצפיות היפות - Bacon Hollow Overlook ו- Loft Mountain Overlook מהם המשכנו ל- Rockytop Overlook וממנה למסלול - Blackrock Summit Trailhead שהיה משמעותית יותר קל, נוח וקצר מהמסלולים הקודמים. בשיא הגובה טיפסנו עם הילדים על גבעת בולדרים קטנה ממנה נשקף נוף עוצר נשימה שסיפק ללא ספק את התצפית הכי יפה עבורנו בפארק שננדואה. משם המשכנו בנסיעה בכביש ל- Moormans River Overlook ו- Turk Mountain Overlook לתצפיות נחמדות ויצאנו מהפארק ב- Rockfish Gap Entrance Station ישר למבשלת הבירה המקומית- Blue Mountain Brewery- לארוחת ערב, משחקי חצר ובירה נהדרת מה שהיווה את אחת הארוחות הטובות ביותר שאכלנו במסע, מאוד מומלץ!
דרך הסקיילין דרייב שמהווה למעשה את פארק שננדואה היא יפה בצורה בלתי רגילה ומראה העצים לאורך כל הדרך מרשים ביותר. הדרך קלה מאוד לנהיגה וכל נקודות העצירה מונגשות בצורה מאוד נוחה. אין ספק שניתן לעשות את החלק של שננדואה בצורה הרבה יותר מהירה אם זמנכם קצר. אפשר לחלק את הדרך לשניים ולמצוא מקום לישון באמצע הדרך וכך לסיים את הדרך ביומים, אם יש לכם זמן אני ממליץ בחום לקחת את הזמן באיטיות, לעשות יום בקאמפ, ללכת למערות ולטייל ברגוע, ורג'יניה מהממת והדרכים מפה לשם שאותם לא תמצאו במדריכי הטיולים השונים יפות ועטופות בטבע, גם מראה ההרים הכחולים עצמו עליו אתם נוסעים בדרך לא נשקף משננדואה עצמה וצריך לרדת מהרכס על מנת לראותו במלוא תפארתו הכחולה.
בלו רידג פארקווי - Blue Ridge Parkway:
דרך הבלו רידג מתחילה ישר איך שדרך הסקיילין של שננדואה מסתיימת. מדובר בדרך ארוכה הרבה יותר הנפרסת על פני 470 מייל. הדרך עצמה פראית יותר מהדרך של שננדואה, הנסיעה יותר קשה ומאתגרת והעצירות בדרך פחות מסודרות. באופן כללי הסגנון הוא קצת אחר, לפחות בהתרשמות שלנו נוסעים בדרך המרשימה ואז בנקודות מסויימות בדרך יוצאים מהכביש לנקודות טיול שונות (וזאת בשונה משננדואה שם הכל על הדרך עצמה).
גם את הדרך הזו נוהגים לחלק לשלוש אך כאן כל חלק הוא ארוך הרבה יותר ובפועל אנחנו לא השלמנו אף אחד מהחלקים בשלמותו. החלק הראשון שכאמור מתחיל איך שמסתיים פארק שננדואה מסתיים בעירייה רואנוק- Roanoke, מדובר במקטע ארוך ואנו החלטנו לא לנסות בכלל לנסוע את כולו והתרכזו בצד הקרוב לרואנוק.
![](https://static.wixstatic.com/media/e58d1a_8885dc5042b749fd82b8fcd19545e303~mv2.jpg/v1/fill/w_980,h_1307,al_c,q_85,usm_0.66_1.00_0.01,enc_auto/e58d1a_8885dc5042b749fd82b8fcd19545e303~mv2.jpg)
את הבוקר פתחנו בפארק הגשר הטבעי - Natural Bridge State Park בו צפינו בגשר האבן המרשים ועשינו את מסלול המפלים - Lace Falls. משם התחברנו לכביש הבלו רידג, נסענו ל- Pine Tree Overlook ו- The Great Valley Overlook שהיו חביבים ולא יותר ובדרך חזור עצרנו במפל המלאכותי - Otter Lake Waterfalls.
שמעתי דברים טובים גם על Panther Falls, Crabtree Falls ו- White Rock Falls Trailhead, אבל כאמור מסלול אחד ביום זה בהחלט מספיק. גם התצפית Ravens Roost Overlook מדוברת לטובה אבל לא הייתי נוסע כל כך רחוק רק בשבילה.
למחרת עברנו לקאמפ Claytor Lake State Park שאירח אותנו לשלושה ימים נהדרים. הקאמפ יפה ונעים עם אגם ענק וטבע מקסים איך שיוצאים מהקרוואן וזה שלא היו הרבה אנשים רק הרים עוד יותר לחוויה. מהקאמפ יצאנו לחלקו השני של הבלו רידג ושתכננו את היום היה חשוב לנו לגוון, אנחנו אוהבים לטייל והתצפיות מאוד יפות אבל אין מה לעשות הדברים חוזרים על עצמם ורצינו לבנות יום שגם יגוון לילדים. התחלנו את הבוקר ב- The Saddle Overlook המקסימה וממנה המשכנו ל- Mabry Mill שזה בעצם שימור של טחנת קמח יפיפיה ושל הבית של משפחת מיברי. יש שם כלי עבודה ישנים שהשתמשו בהם והילדים עפו על זה, היה מאוד יפה ומעניין.
משם המשכנו לכפר קטנטן הנקרא - Meadows of Dan- שתינו קפה ב- Primitive Coffee Farm Market Bakery והסתובבנו בחנות המקסימה של Poor Farmers Market שם גם אכלנו כריכים שלמרות שלמראית עין היה נראה לא משהו הם היו מאוד מאוד טעים. בהמשך הדרך עברנו גם ליד בקתה ישנה - Puckett Cabin והתכנון שלנו היה לנסוע ל- The Blue Ridge Music Center שאמורים להיות בו הופעות בכל יום אבל גילנו ממש בדקה ה-90 שהמקום סגור בנובמבר אז עצרנו במקום בגינה ציבורית גדולה (Carroll County Recreation Department) ונתנו לילדים לחגוג לאיזה שעתיים לפני שהחשיך וחזרנו חזרה, היה יום רגוע ומהנה ביותר.
דרך הבלו רידג ממשיכה עוד המון קדימה קדימה במקטע זה עד ל- Blowing Rock שם מתחיל חלקו השלישי והאחרון המסתיים בסמוקי. חלק זה (השלישי) הוא המרשים והיפה ביותר לאורך כל הדרך (ויש בו גם הכי הרבה נקודות עניין ששוות עצירה) לכן החלטנו להעביר את האוטו בית שלנו למקום יותר "אסטרטגי" ולבלות מספר ימים באזור. לאור ניסיון העבר המוצלח עם Spacious Skies עברנו לקאמפ שלהם הנקרא - Spacious Skies Campgrounds - Hidden Creek שהיה יפה, נעים, מאובזר ומאוד קידס פרנדלי, גם כאן נהננו מהקאמפ ולא יצאנו כל יום לטייל, היינו 5 לילות בקאמפ בהם יום אחד היה היום שהגענו בו ואת יתר הימים חילקנו חצי חצי, ביומים יצאנו לטייל בבלו רידג וביומים האחרים נשארנו להנות מהקאמפ, עבורנו זה חלק בלתי נפרד מהמסע והחוויה וגם נדרש והכרחי, אנחנו חיים פה את החיים עצמם, יום יום, שעה שעה, אנחנו לא ממהרים ליעד כזה או אחר והשהות שלנו כאן אינה מוגבלת בזמן (אולי פרט למזג האוויר) בהחלט אפשר לעשות את כל הבלו רידג ב -3 ימים סופר אינטנסיבים או 4-5 ימים אם יש הגבלת זמן. אנחנו בילנו 5 ימים כאמור רק בחלק הזה.
ביום הראשון ביקרנו ב- Linville Falls למסלול טיול יפיפה בו עשינו את השביל ברמת הקושי הבינונית. המסלול הוא הלוך חזור אז ניתן להסתובב בכל רגע עם מרגישים מיצוי, אנחנו הלכנו עד סופו שם יש תצפית מאוד מאוד יפה.
אחרי המסלול המשכנו בכביש לאחת התצפיות הכי יפות שראינו לאורך כל הטיול- Beacon Heights Overlook Trail- התצפית היא לא ממש על הכביש כמו במקומות אחרים, היא כן דורשת מעט הליכה וטיפוס אך זה בהחלט שווה את זה.
בהמשך עצרנו גם לתצפית היפה -Yonahlossee Overlook ואת היום סיימנו שהיה אחד היפים והמהנים ביותר במסע שלנו עד כה סיימנו ברביצת קלה על אגם היפה Price Lake.
את היום השני על הכביש בחלק זה פתחנו בביקור ב- Museum Of North Carolina Minerals שחשבנו שהילדים יאהבו מה שלא קרה בפועל, מהר מאוד הבנו שאין עניין והמשכנו הלאה ל- Three Knobs Overlook.
לאחר מכן עשינו את מסלול הטיול של Crabtree Falls מסלול יפה מאוד אך גם לא פשוט ודי ארוך לאחריו המשכנו בנסיעה על הדרך היפה עד לאשוויל (Asheville). אין ספק שחלק זה הוא אחד מחלקי הדרך היפים ביותר שנסענו בהם בבלו רידג'. אשוויל היא עיר מגניבה ביותר, שוטטנו לנו ברחובות המרכזיים (ברודווי וסביבתה), שתינו קפה מבית קפה שהוא בעצם אוטובוס ישן ומיוחד (Double D's Coffee & Desserts) ושהתעייפנו התיישבנו ב- Asheville Brewing Company לארוחה טובה ובבירות טעימות.
אחרי אשוויל הבלו רידג' בעצם ממשיך עד פארק סמוקי, את החלק הזה השארנו לשהות שלנו בהרי הסמוקי אבל בפועל עשינו חתיכה מאוד קטנה ממנו כי באותו היום תנאי מזג האוויר היו לא טובים ועם גשם וערפל אין טעם לנסוע בכביש נופי.
ממה שקראתי יש מלא דברים לראות ולעשות בין אשוויל לסמוקי, מעניין אם יש אנשים שעושים את כל החלק השלישי ביום אחד, נשמע לי עמוס מאוד. בכל מקרה אם יש אזור לו הייתי מקדיש יותר זמן לאורך הדרך זה האזור הזה, המקטע השלישי הוא ללא ספק החלק המרשים ביותר בבלו רידג'.
הפארק הלאומי גרייט סמוקי מאונטיינז (Great Smoky Mountains National Park)
בסופה של הדרך מגיעים ללא שום צל של ספק לדובדבן שבקצפת פארק סמוקי הוא אזור טבע יוצא דופן ובהחלט הייתי מבקר רק בו כחלק מכל טיול שהייתי עושה באזור.
אנחנו התמקמנו בקאמפ- Fort Wilderness RV Park- למשך 6 לילות ואומנם הקאמפ היה מאכזב מאוד, צפוף ולא כמו שהתרגלנו לאורך כל הדרך אבל לפחות לא היינו בו כמעט בכלל פרט לשינה, כמעט כל יום חזרנו מאוחר לתוך החשיכה.
הקאמפ נמצא בצד של צפון קרולינה ליד העיירה האינדיאנית צ'ירוקי (Cherokee) ולמרות שחשבתי שזה יהיה מעניין וחוויתי העיירה הרבה פחות טובה מהמקומות שראינו בצד השני של סמוקי שבמדינת טנסי.
במהלך השהות שלנו ביקרנו במוזיאון הצ'ירוקי - Museum of the Cherokee People שהיה מאוד מעניין, ביקרנו במרכז המבקרים -Oconaluftee Visitor Center- ממנו יצאנו לסיור ב- Mountain Farm Museum- המדמה כפר משומר שמלמד איך חיו באזור פעם, לנו היה מאוד מעניין. משם יצאנו למסלול טיול קליל ונעים ליד הנחל- Oconaluftee River Trail (לא הלכנו עד סופו).
נסענו בכביש הנופי 441 שהוא במרכז פארק סמוקי ומחבר בין צפון קרולינה לטנסי- ביקרנו בטחנת הקמח- Mingus Mill, עצרנו לתצפיות ב-Charles A Webb Overlook וב- Newfound Gap המרשימה. המשכנו לביקור בעירייה גטלינבורג (Gatlinburg) שהיא סופר מתויירת אבל יש לה קסם ובהחלט שווה ביקור. תכננו גם לעשות את Laurel Falls Trailhead שהוא אחד המסלולים היותר מומלצים באזור אבל לא הספקנו להגיע אליו.
באחד הימים נסענו לצד השני של הפארק ועשינו מסלול יפה ומאתגר- Deep Creek Trail Trailhead- שווה בהחלט ביקור, אולי לא צריך לעשות את כל השביל המעגלי שהוא ארוך ומאתגר.
באחד הבקרים התעוררנו מוקדם - חשוב מאוד ! ונסעו לתצפית ב-ה- הידיעה- Clingmans Dome- המקום הגבוהה ביותר בפארק והגבוה ביותר בכל האזור מספק תצפית מטורפת של 360 מעלות ממגדל לאחר עליה לא קצרה במעלה הגבעה, זה נקודה חובה לדעתי, חשוב להגיע מוקדם כי יש עומס וקשה למצוא חניה וגם לוודא שיש מזג אוויר סבבה שלא תגיעו עד לשם ולא יהיה מה לראות.
ביום האחרון שלנו היה חג ההודיה (Thanksgiving Day) שהייוה סיום נהדר למסע שלנו בחלק זה, נסענו במיוחד לטנסי למקום שנקרא- The Old Mill Restaurant- שם בטחנת הקמח יש מסעדה נהדרת שהגישה ארוחת חג מסורתית, הגענו ונרשמנו בתור ולאחר לא פחות מ-4 שעות !!! הגיע תורנו, בזמן הזה הסתובבנו בעיירה, ראינו הופעת קאנטרי והעברנו את הזמן עד כמעט שיגעון, בשעה 18:00 נכנסנו לארוחת ערב החג והיה טעים ומיוחד, סיום נהדר לחלק הבאמת מאתגר במסע עד כה.
*את כל הנקודות המוזכרות כאן ניתן לראות בקישור- https://maps.app.goo.gl/AXdzCCGo8ojosTEe6
טיפים לדרך:
אפליקציית AllTrails היא ממש אבל ממש מומלצת, אנחנו מאוד נעזרנו בה בחלק זה של המסע, היא מספקת המון מידע, המלצות, דירוג לרמת קושי, זמני הליכה, מפות ומה לא.. כל מה שצריך לדעת בשביל לבחור ולעשות מסלולי הליכה. האפליקציה היא חינמית, לפחות המסלול שאנחנו משתמשים בו שהוא סיפק את כל צרכינו, ממליץ בחום גדול.
נסו לישון ב- state parks- הפארקים המקומיים של וירג'יניה וצפון קרוליינה הם יפים, נוחים, מאובזרים וזולים! לאורך הדרך יש עשרות מהם, נסו לתפוס מקום, זה לא תמיד פשוט אבל אם טיפה מתכננים אז זה אפשרי במיוחד באמצע שבוע. כל הפארקים נמצאים בצורה מאוד מאורגנת באתרים הרשמיים שהם מאוד נוחים, גם מראים איזה קאמפים יש, איפה יש מקום ומתי, איזה סוג של רכב מתאים וגם איזה פארקים קרובים נמצאים ליד הפארק שאתם מסתכלים עליו מה שמאוד עוזר להבין מה נמצא על המסלול שלכם.
וירג'יניה - https://reservevaparks.com/web/
צפון קרוליינה - https://northcarolinastateparks.reserveamerica.com/
Kommentarer